מדינת ישראל נ' מומלדזה(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו וזאת לפי סעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן, מסוג חשיש, בצוותא.

על פי המתואר בכתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום פעל ארז דוייב כסוכן משטרתי סמוי (להלן: "הסוכן").

בתאריך 28.9.10 נפגש הסוכן עם אחר בשם עמי ביטון (להלן: "עמי") וביקש לקנות ממנו סמים.

בהמשך התקשר עמי לנאשם, שוחח עימו ולאחר סיום השיחה, אמר עמי לסוכן כי מחיר פלטת חשיש הינו 3,500 ₪.

בהמשך לכך נפגשו הסוכן ועמי מאוחר יותר, והסוכן העביר לעמי סכום של 3,500 ₪.

מס' דקות לאחר מכן נפגש עמי עם הנאשם, אשר העביר לעמי סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 95.72 גר' נטו.

עמי נפרד מהנאשם, חזר לסוכן והעביר לידיו את הסם.

ב"כ המשיב חלקה על קיומה של תשתית ראייתית כנגד המשיב.

לטענתה, הראיות לכאורה המצויות בתיק החקירה הינן ראיות נסיבתיות בלבד, ואין בהן כדי להקים תשתית ראייתית לכאורה בעוצמה המספקת לצורך מעצרו של המשיב.

לדבריה, מכלול הראיות הנסיבתיות אינן מובילות למסקנה אחת הכרחית בדבר אשמתו של המשיב,

ובית המשפט מחויב, גם בשלב המעצר, לבחון כל הסבר חלופי המוצע על ידי נאשם לראיות הנסיבתיות העומדות כנגדו.

בראש ובראשונה מפנה ב"כ המשיב, במסגרת טיעוניה, את בית- המשפט לעובדה, עליה אין חולק, כי המשיב לא נכלל ברשימת היעדים שגובשה עם הסוכן, וכי בשום שלב, משך חודשים ארוכים של הפעלה, לא היה כל קשר בין המשיב לבין הסוכן.

ב"כ המשיב מנסה להציע הסברים חלופיים לכל אחת מן הראיות הנסיבתיות המסבכות את המשיב, כגון התקשורת של עמי עם הטלפון הסלולרי שהחזיק המשיב – לדבריה בהחלט יתכן כי הגם שהושמע המשפט "האם הוא זוכר על מה דיברו אתמול", הרי שיתכן שהמשכו היה לצורך הדוגמא– האם פלוני נמצא איתך תן לי לדבר איתו, וזאת מאחר ואין כל ראיה בדבר המלל שהוחלף בין הצדדים בהמשך השיחה.

כגון, העובדה כי רכבו של המשיב צולם במפגש עם הסוכן עובר לביצוע העסקה – לדבריה מדובר ברכב הרשום בבעלות אביו של המשיב ומצוי בשימוש בני משפחה נוספים, כך שאין הדבר מלמד כי המשיב הוא שנכח ברכב. מה גם שהיחידה החוקרת לא חקרה את בני משפחת המשיב תחת אזהרה ולא טרחה לבצע איכון לגביהם במועד הרלוונטי לביצוע העסקה לכאורה.

כגון העובדה כי עובר לביצוע עסקת הסם נרשמו שיחות טלפון בין המשיב לבין עמי – לדבריה יתכן כי אחר הוא ששוחח באותו זמן נתון במכשיר הטלפון של המשיב, מה גם שתוכן השיחות ברובו לא ידוע.

כגון העובדה שמכשיר הטלפון של המשיב אוכן, במועדים הרלוונטיים לביצוע העסקה, בסמוך למקום בו בוצעה העסקה – לדבריה המשיב והוריו מתגוררים בסמיכות ולכן הדבר אינו מלמד מאומה.

עוד מלינה ב"כ המשיב על העובדה כי היחידה החוקרת לא טרחה לתעד את המשיב כמי שנכח ברכב עובר לביצוע העסקה, והסתפקה בתצלום הרכב, שכאמור, אינו בבעלות המשיב ומשמש גם אחרים מבני משפחתו.

לדברי ב"כ המשיב גם העובדה כי המשיב לכאורה אישר קיומו של מפגש בינו לבין עמי, כפי שתועד על ידי יחידת העיקוב, עובר לביצוע העסקה, אין בה ממש, שכן כל שאישר המשיב היה כי אכן בתמונה שהוצגה בפניו נצפה עמי ונצפה רכבו של אביו, הא ותו לא.