מדינת ישראל נ' מוליחי

החלטה

הנאשם הואשם בעבירות של הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט.

הסניגור ההעלה טענה מקדמית לפגם או פסול בכתב האישום, בכך שביחס לאותה מערכת עובדתית (שיחת טלפון עם המתלוננת, שהיא עדה במשפטו) יוחסו לנאשם שתי הוראות חיקוק חופפות.

לטענת הסניגור, עבירת שיבוש מהלכי משפט היא "עבירת סל", הכוללת סוגים שונים של מעשים המיועדים לשבש הליך משפטי, ואילו עבירת הטרדת עד היא עבירה ספציפית, התואמת את העובדות הנטענות בכתב האישום, ועל כן אין מקום לכפילות בסעיפי החיקוק ויש להותיר את עבירת הטרדת העד בלבד.

הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו – בג"צ 4445/02 מור ואח' נ' ראש עיריית הרצליה ואח' (להלן: מור); רע"פ 8975/00 עו"ד שמלה נ' מ"י (להלן: עו"ד שמלה).

התובע טען בתשובה כי אין מדובר בפגם בכתב האישום, ועל בית המשפט לקבוע לאחר שמיעת הראיות מהן העבירות המתגבשות כתוצאה מהעובדות שיוכחו בפניו.

בבואי לבחון את הטענה, יש לצאת מנקודת המוצא כי העובדות נשוא כתב האישום נכונות, ויוכחו בראיות, או שהנאשם יודה בהן.

השאלה היא, מהם סעיפי החיקוק הנכונים שמגבשות עובדות אלה.

בפסיקה שהוגשה לעיוני מפורטת ההלכה המושרשת, כי במשפט הפלילי עדיפה נורמה מיוחדת על פני נורמה רגילה, ואין להחיל את שתיהן על אותו מעשה פלילי. כך נקבע בעניין מור, כי במקרה של חניה על מדרכה, חוק עזר עירוני האוסר הנחת מפגעים שונים ברשות הציבור, נסוג מפני הוראת חוק עזר עירוני אחר האוסר ספציפית חניה על מדרכה, וכי במקרה כזה הרשות אינה יכולה לבחור בהוראת החוק הנוחה לה.

יתר על כן, בעניין עו"ד שמלה נקבע ספציפית, כי כאשר העובדות בגינן הורשע הנאשם מקימות עבירה של הטרדת עד, ואותן עובדות עצמן ביססו, על פי כתב האישום והכרעת הדין, גם את הרשעת המערער בעבירת הסל של שיבוש מהלכי משפט, הרי שיש לזכותו מעבירה אחרונה זו.

לנוכח מסקנה משפטית ברורה זו, הרי שאין מקום מלכתחילה להאשמת הנאשם בשני סעיפי החיקוק על בסיס מערכת עובדות זהה, המתארת את עבירת הטרדת העד בלבד, ואני מורה על מחיקת עבירת שיבוש מהלכי משפט מכתב האישום.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: