מדינת ישראל נ' מויאל(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון שוד לפי סעיף 402(א) + סעיף 25 לחוק העונשין, ואיומים, בכך שבתאריך 13.11.2011, בשעה 08:30, הגיע לסניף בנק הדואר המרכזי בבאר-שבע כשהוא מצויד בחפץ חד ובפתק עליו כתוב: "זה שוד אני מקווה שאת לא תעשי בעיות יש לי אקדח". הנאשם ניגש לפקידת בנק הדואר ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה בכוונה להפחידה, באופן שהחזיק את החפץ החד והכניסו דרך האשנב תוך שהוא מושיט לעברה את הפתק. הפקידה הבחינה בחפץ החד וקראה את הפתק, ובתגובה נסוגה לאחור בשל הלחץ והפחד בהם הייתה נתונה. הנאשם במעמד זה, קרא "זה שוד, זה שוד". מיד לאחר מכן קראה הפקידה לעזרה. הנאשם עוכב על ידי מאבטח ואזרח שהיו במקום. בהמשך איים הנאשם על השוטר בן ברוך שהוזעק למקום בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר לו "אתה לא יודע מה מחכה לך בעולם הזה, כל אופקים מתים עלי ואני יודע שאתה גר באופקים, אז אל תדאג וחוץ מזה אני יגיד שאתה פיצצת אותי במכות."

2.ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניה לעונש שחלקם הוגש בכתב, עתרה להשית על הנאשם מאסר ארוך וממושך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לפקידת בנק הדואר. ב"כ המאשימה טענה, כי הנאשם תכנן את המעשה בכך שהצטייד מבעוד מועד בפתק ובחפץ חד עם איום ודרישה לקבל כספים, לאור היום, בעוד הסניף הומה קהל. אמנם הנאשם לא השלים את העבירה, וזאת רק בשל תגובתה של הפקידה שהזעיקה עזרה ולא מיהרה למסור את הכסף לידי הנאשם, כך שאין בעובדה שהנאשם לא נטל כספים, כדי להפחית מחומרת מעשיו.

ב"כ המאשימה טענה, כי עבירות מסוג זה נהיו נפוצות מאוד ומעמידות את עובדי הציבור ואת הקהל בפני סכנה הפוגעים בתחושת הביטחון האישי שלהם במקום עבודתם ובמקומות ציבוריים. עוד טענה, כי מעשים אלה קלים לביצוע והסיכוי לקבל כסף הינו גבוה, ועל כן על בית המשפט להעביר מסר ברור, כי מעשה כזה, על אף הפיתוי שיוצרת הקלות לבצעו, אינו משתלם ואינו כדאי, וזאת באמצעות ענישה מחמירה.

עוד עמדה ב"כ המאשימה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, שלחובתו 27 הרשעות קודמות במגוון עבירות, ביניהן סחיטה באיומים, גניבה, קבלת דבר במרמה, איומים, תקיפה, החזקת סכין, עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים. עוד נטען, כי הנאשם ריצה מאסרים ארוכים בעברו, כשהאחרון בהם הספיק לרצותו בפברואר 2011 ורק בחלוף תשעה חודשים שב וביצע את העבירה נשוא הרשעתו דהיום.

ב"כ המאשימה הפנתה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתה – ת"פ 5071/06 בית משפט מחוזי חיפה (נידון ל-42 חודשי מאסר בפועל. יצוין, כי לחובתו 2 הרשעות בעבירות שוד); ע"פ 8985/06, בית המשפט העליון (נידון ל-46 חודשי מאסר תוך הפעלת שני מאסרים מותנים העומדים נגדו, חלקם במצטבר); ת"פ 28982-04-10, מחוזי באר-שבע (נידון ל-38 חודשי מאסר כולל הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים, בעל עבר פלילי מכביד, תסקיר שירות מבחן שלילי).

3.ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, בהתחשב בתיקון כתב האישום, הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, דבר שחסך זמן שיפוטי יקר, נסיבות ביצוע העבירה שעה שהנאשם היה תחת השפעת כדורים, לא היה שימוש באלימות, הנאשם לא התנגד לעיכובו ומעצרו, לא נטל כסף כתוצאה מהעבירה, לא נמלט מהמקום, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות – בן 45, הנאשם שומר על ניקיונו מהסם כבר שלוש שנים לדבריו.

באשר לעבר הפלילי נטען על ידי הסנגור, כי מדובר בעבר בתחום הסמים על רקע שימוש בסמים ולא בעבירות אלימות, כך שמדובר בהתנהגות יוצאת דופן של הנאשם במקרה דנן על רקע הכדורים שנטל זמן קצר לפני שנכנס לבנק הדואר.

עוד ביקש הסנגור לתת משקל בשיקולים לקולא לדברי אחיו של הנאשם – מיכאל מויאל, כי בכוונתו בתום מאסרו לסייע בשיקומו ואף להעסיקו בעסק שבבעלותו. עוד ביקש הסנגור להתחשב בחרטה שהביע הנאשם על מעשיו.

ב"כ הנאשם הפנה לאסופה של פסיקה המצדדת בענישה מתונה עד 18 חודשים בפועל – ע"פ 9872/08 (40 חודשי מאסר בגין שתי עבירות שוד באמצעות אקדח); ת"פ 6311-08-10, מחוזי תל-אביב (18 חודשי מאסר בפועל בגין שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ואיומים – מדובר בהסדר, לפיו המאשימה תטען לרף עליון של 18 חודשי מאסר); ת"פ 8163/03, מחוזי באר-שבע (12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך ציון, כי מדובר במקרה חריג בנסיבותיו, מדובר במעשה איוולת, המאופיין בשלומיאליות. אלו מעידים על המצוקה בה היה הנאשם נתון, על אובדן העשתונות והמצב הנואש של הנאשם, בעל עבר נקי); ע"פ 6752/10 בית המשפט העליון (עשרה חודשי מאסר בפועל, ללא עבר, ללא שימוש בנשק או סכין או אמצעי כלשהו מלבד פתק).

4.דבר הנאשם

"אני מבקש להתחשב בי. תרחם עלי. אני בן 45, רווק, נקי מסמים כבר שלוש שנים. לא פגעתי באיש ולא הפעלתי אלימות. אני מביע חרטה על המעשה הטיפשי שלי."

5.ניסיון שוד מזוין, במיוחד כזה המלווה בנשק, הוא מעשה חמור אשר ככלל מצדיק מאסר ממשי. לעניין זה ראה ע"פ 9416/02, מדינת ישראל נ' יפרח.

עבירות השוד על סוגיהן מגיעות לפתחם של בתי המשפט חדשות לבקרים והן לובשות צורות שונות. מהן קשות ואכזריות ומהן ברמה נמוכה יותר, הצד השווה שבהן הוא הרצון להשיג כסף קל. ראה לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"פ 6752/10.

לצד זה, כבכל מקרה, יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של המעשה ושל העושה.

6.בענייננו, מדובר בנאשם בן 45, רווק. לחובתו 27 הרשעות קודמות בעיקר בתחום הסמים והרכוש. עוד מעיון בגיליון הרשעותיו עולה, כי ריצה בעברו במספר הזדמנויות מאסרים מאחורי סורג ובריח לתקופות לא מבוטלות. הרשעתו האחרונה היא מיום 18.11.09, על רקע סחר בסם מסוכן, ונידון במסגרתה ל-22 חודשי מאסר. הנאשם השתחרר ממאסרו האחרון בתאריך 06.02.2011. הנאשם טען בפניי, כי ממשיך לשמור על ניקיונו מהסם ובכוונת אחיו מיכאל, שהתייצב במסגרת הראיות לעונש מצד ההגנה, בתום מאסרו לשקמו ואף להעסיקו בעסק שבבעלותו מסוג פיצרייה.

7.לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הן לחומרה והן לקולא כמפורט בדברי ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.25 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו.

ב.12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור עבירה מסוג פשע.

זכות ערעור תוך 45 יום.