מדינת ישראל נ' מוטי אדרי

הכרעת דין

נגד הנאשם נרשמה הודעת קנס בגין שימוש במכשיר טלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, שעה שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס, וביקש כי עניינו יובא בפני בית המשפט, שכן הוא כופר באשמתו.

להוכחת האשמה העידה התביעה את מתנדב המשטרה חיים0 גיל, אשר ערך את הדו"ח, שהוגש, סומן ת/1 ושימש כעדותו הראשית.

מהדו"ח, כמו גם מעדותו בפני, עולות העובדות הבאות:

ביום 4/7/10 בשעה 19:25 או בסמוך לכך, שעה שעד התביעה נהג במסגרת מילוי תפקידו באכיפת הציות לחוקי התנועה ברח' יוספטל בבת ים, הבחין בנאשם, הנוהג במכוניתו ברח' יוספטל ממערב למזרח, בנתיב השמאלי, המיועד לפנייה שמאלה בלבד. הנאשם החזיק בידו השמאלית מכשיר טלפון מול חזהו, והשתמש בו תוך כדי נהיגה. בהגיעו לצומת המשיך מהנתיב בו היה, הנתיב לפנייה שמאלה בלבד, ישר, ובכך גרם לרכב שהיה בנתיב האמצעי, המיועד לפנייה שמאלה ולנסיעה ישר לבלום, כדי להימנע מתאונה.

העד נהג בניידת במרחק של כמטר מהנאשם. הבחין היטב בביצוע שתי העבירות. העד דלק אחר הנאשם, הורה לו לעצור, ורשם מפיו: "אני החזקתי את הטלפון ביד. לא דיברתי איתו. תראה אין שיחות נכנסות ואין שיחות יוצאות...".

מייד בפתח הדיון ביקשה התובעת להזהיר הנאשם, כי עליו להתגונן כנגד עבירת הנתיבים, המתגלה מן העובדות להן טען עד התביעה.

הנאשם העיד להגנתו. הוא לא החזיק בטלפון בידו. הוא לא עשה כל שימוש בטלפון. הוא נהג במכוניתו על פי הוראות מכשיר הגי.פי.אס. בתחילה הורה לו המכשיר שמאלה, ובהיותו במרחק של 20 מטר מהצומת, הורה לו המכשיר להמשיך ישר, וכך נהג. הנאשם הגיש פלט שיחות, שהתקבלו וסומנו נ/1.

לאחר שמיעת הצדדים, בחינת העדויות והגיונן הפנימי, ולאחר שהזהרתי עצמי כי בפני עדות יחידה, אני מעדיפה את גרסת התביעה על פני זו של ההגנה מן הטעמים הבאים:

עד התביעה הותיר רושם אמין ביותר. העד ערך דו"ח מפורט המתייחס לכל יסודות העבירה.

העד היה במסגרת סיור שגרתי לשם פיקוח ואכיפה, וכל תשומת ליבו נתונה לעבירה המתבצעת לנגד עיניו.

בדברי הנאשם, כפי שנרשמו מפיו, יש משום "ראשית הודאה" ואף הודאה מלאה, שכן העבירה הינה עבירה של שימוש ולאו דווקא דיבור בטלפון.

עיון בפלט השיחות אינו מלמד דבר, שכן כתיבת הודעה, קריאת הודעה, חיוג וכל פעולה אחרת במכשיר הטלפון אסורה, כל עוד המכשיר אינו נתון במתקן המיועד לו.

עד התביעה רשם לנאשם דו"ח אחד בלבד בגין עבירת הטלפון, ובחר שלא לרשום לו דו"ח בגין עבירת הנתיבים.

בהיות הנאשם בלתי מיוצג, בחרתי שלא לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 184 לחסד"פ, והנאשם לא יורשע בעבירת הנתיבים.

סיכומו של דבר בהעדיפי את גרסת התביעה, ולאחר שהזהרתי עצמי, לא נותר לי אלא להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו, שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, שעה שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.