מדינת ישראל נ' מוחסן

גזר דין

1.          המערער הורשע בעבירות של שוד וניסיון הונאה בכרטיס חיוב.

על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, בתאריך 10.4.09 הגיע הנאשם בריצה מאחורי המתלוננת, שהלכה לתומה ברחוב, וניסה למשוך את תיקה, וכתוצאה ממשיכת התיק נפלה המתלוננת ונחבלה בשתי ברכיה. המתלוננת ניסתה למנוע מהנאשם מלקחת את תיקה, ואולם הנאשם הצליח למשוך את התיק ולקחו מהמתלוננת בכוח, וללא הסכמתה.

הנאשם ברח מהמקום בריצה, נכנס לרכב שהיה נהוג על ידי אחר שהמתין לו, ונסע מהמקום.

בעת ששהה במקום מגוריו מסר הנאשם לגיסו כרטיס אשראי שלקח מתיקה של המתלוננת, כשהוא טוען בפניו כי מצא את הכרטיס. בהמשך, נסע הנאשם עם גיסו והם ניסו לעשות שימוש בכרטיס אך נכשלו, לאחר שהמתלוננת חסמה את הכרטיס.

2.         הנאשם יליד 1990, ללא הרשעות קודמות. בפני שירות המבחן טען הנאשם כי ביצע את עבירת השוד בהיותו תחת השפעת אלכוהול. הנאשם לקח אחריות על ביצוע השוד ובאשר לעבירה הנוספת בה הורשע השליך על גיסו את מרבית האחריות. שירות המבחן התרשם כי מדברי הנאשם עולה כי אינו מחובר למשמעות הפלילית של מעשיו. עוד הוא התרשם כי בשלב זה אין לו נכונות לשתף פעולה במסגרת קשר טיפולי. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם "ענישה מוחשית וקונקרטית שתחברו לאחריות ולחומרת המעשים המיוחסים לו".

לבקשת הסניגורית ערך שירות המבחן תסקיר נוסף. שירות המבחן העריך כי ההליך המשפטי המתנהל נגדו, ביחד עם הגינוי החריף של מעשהו מצד הוריו, מהווים עבורו גורם הרתעתי משמעותי מפני חזרה על מעשים דומים בעתיד. יחד עם זאת, חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשם ענישה מוחשית וקונקרטית.

3.         אביו של הנאשם העיד כי הנאשם עשה טעות והוא מודה בטעותו. לפי התרשמותו הנאשם לא יחזור על מעשיו. אביו של הנאשם ביקש כי ביהמ"ש ירחם על הנאשם.

  חבר של משפחת הנאשם העיד כי הוא מכיר את הנאשם מקרוב וכי ביצוע העבירה אינו מתאים לאופיו. הנאשם טעה והוא מתנצל על כך ומתבייש במעשיו.

4.         ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם בשים לב לנסיבות העבירות וחומרתן. לטענתה, על ביהמ"ש ליתן בענישה ביטוי לחומרת המעשים ולתוצאתם – פגיעה חמורה במתלוננת , הן גופנית והן נפשית. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן וטענה כי חרף הודאתו הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, הוא מטשטש מחומרתם ונעדר מוכנות לבחון את הבעייתיות בחייו. לדבריה, העובדה ששירות המבחן אמר נואש מהנאשם אומרת דרשני ורק ענישה משמעותית תוכל להביא את הסלידה ממעשיו ולגרום לו להבין חומרתם. כן ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי מרתיע , קנס ופיצוי למתלוננת.

ב"כ המאשימה הגישה שורת פסקי דין שמלמדת, לטענתה, על העונש הראוי בעבירות בהן הורשע הנאשם.

5.         הסניגורית ביקשה לאבחן בין העבירות נשוא פסקי הדין שהגישה ב"כ המאשימה וטענה כי שם דובר בשוד שבוצע תוך תכנון מוקדם, תוך שימוש באיומים ובסכין, בנאשמים בעלי הרשעות קודמות ואלימות קשה. לטענתה, דווקא ענישה מחמירה ושליחת הנאשם מאחורי סורג ובריח תביא להתדרדרותו – דבר שלא ישרת את האינטרס הציבורי.

הסניגורית טענה כי הנאשם היה בן 19 במועד ביצוע העבירות , צעיר שעד אותו מועד ניהל אורח חיים נורמטיבי, למד, עבד וסייע לבני משפחתו ומעידתו היא חד פעמית. משפחתו של הנאשם נורמטיבית והיא גינתה את מעשיו. לטענתה, הנאשם קיבל אחריות על מעשיו, התחרט ומסקנת שרות המבחן אינה ברורה לה. עוד טענה כי הנאשם רצה לתקן דרכיו והביע רצון להשתלב בהליך טיפולי ויתכן כי מאחר ומדובר בצעיר מופנם, שירות המבחן לא התרשם באופן נכון מדבריו.