מדינת ישראל נ' מוחמד

החלטה

בנסיבות הענין, מורה על מינוי סניגור מהסניגוריה הציבורית לייצג את החשוד.

ניתנה והודעה היום י"ט ניסן תש"ע, 03/04/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.בפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 02.04.2010 בשעה 15:00.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב וקשירת קשר לביצוע פשע, בכך שכנטען בבקשה התפרץ החשוד ואחרים למספר רכבים שחנו במקום וגנבו רכוש מרכבים, כמו כן החשוד הינו תושב שטחים ושוהה שלא כדין בשטח ישראל.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש והמלטות.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד. כן הוצגה רשימת פעולות חקירה (סומנה מב/1).

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן לנוכח חשד להמלטות. כן אני מוצא עילת מעצר של מסוכנות.

8.נוכח החשש והמסוכנות האמורים, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, לאחר שעיינתי בפעולות החקירה המבוקשות, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 07.04.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ט ניסן תש"ע, 03/04/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט