מדינת ישראל נ' מוחמד(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 31.5.12 המייחס לו עבירות של חברות בארגון טרוריסטי, החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חוואתמה) (להלן – הארגון) ותמיכה בארגון טרוריסטי, לפי פקודה למניעת טרור, התש"ח – 1948 (להלן – הפקודה).

3.על פי כתב האישום, המשיב נתן הוראות פעולה לעלי מוסטפא, ראש החוליה של הארגון בשכונת עיסוויה בירושלים (להלן – החוליה) וליתר חברי החוליה, הציע לאדם בשם חסן עליאן להצטרף לארגון, ואף נתן לעלי מוסטפא חמש אלות וחמש רעלות פנים על מנת שישמשו את חברי החוליה.

4.לטענת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב והן מקימות חשש סביר ששחרורו יסכן את ביטחונו של אדם ואת ביטחון הציבור, ולפיכך קמה עילת מעצר נגדו לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו 1996 (להלן – החוק).

עוד נטען, כי העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות ביטחון, ובהתאם לכך קמה כנגדו חזקת מסוכנות בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק.

5.המבקשת טוענת כי למשיב עבר פלילי, הכולל, בין היתר, הרשעות בעבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, סיוע לאויב במלחמה, השתייכות לארגון טרוריסטי וחברות בהתאגדות בלתי חוקית.

המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל, בין היתר באורכים של 8 שנים, 52 חודשים ו – 15 חודשים ( ר.פ. – מב/3).

6.המבקשת טוענת כי סוג העבירות וחומרתן מצביעות על כך שלא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

7.בדיון שהתקיים ביום 11.6.12 הפנתה ב"כ המבקשת לכתב האישום שהוגש במקביל ביום 31.5.12 בת.פ. 60494-05-12 נגד עלי מוסטפא, מוחמד עביד נאייף, מוחמד עביד מאהר ואמג'ד אדריס (מב/1) בשל חברות ותמיכה בארגון טרוריסטי ועבירות נלוות, וכן להודעות של עלי מוסטפא והאחרים מהן עולה, לטענת ב"כ המבקשת , מעורבותו של המשיב בפעילות הארגון (מב/2).

8.לטענת ב"כ המשיב, אין מקום למעצרו של המשיב בהעדר ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, בין היתר, מן הטעמים הבאים (ראה פרוטוקול עמ' 5 שורות 1 – 30):

א.לא מדובר בארגון טרוריסטי - כפי שעולה ממש/1 עד מש/5 שהוגשו על ידו;

ב.גם אם מדובר בארגון טרוריסטי – לא הוכחה מעורבותו של המשיב הואיל ועלי מוסטפא בהודעתו טוען כי הוא לא מכיר את המשיב, וקיימות סתירות בין הודעותיהם של הנאשמים האחרים.

9.לעניין מסוכנותו של המשיב אמר בא כוחו בדיון כי הוא מעדיף לטעון לנושא זה לאחר ההחלטה העניין הראיות לכאורה ולאחר קבלת תסקיר מעצר לגבי המשיב (פרוטוקול עמ' 5 שורה 31).

ב"כ המבקשת הבהירה בהקשר זה, כי אין מקום לתסקיר מעצר הואיל ואין לבחון כלל חלופת מעצר במקרה דנן.

האם מדובר בארגון טרוריסטי

10.ב"כ המשיב הפנה, בין היתר, למסמך של מרכז מחקר ומידע של הכנסת בנושא "ארגוני הטרור הנלחמים בישראל" (מש/1), שבו נאמר לגבי הארגון:

"למרות התנגדותו של חוואתמה להסכמי אוסלו בכינוס של "ארגוני הסירוב" בדמשק 1998, הציע לשקול פתרונות פוליטיים לסכסוך הערבי-ישראל ועורר את חמתם של ראשי הארגונים האחרים. בספטמבר 1999 הביע ארגונו נכונות להשתתף בניהול משא ומתן עם ישראל על הסדר קבע. חודש לאחר מכן הסירה מחלקת המדינה של ארצות הברית את שם הארגון מרשימת ארגוני הטרור שלה".

מכאן מבקש ב"כ המשיב להסיק כי השתנו דברים במהלך השנים, וגם אם בעבר היה מדובר בארגון טרוריסטי – הרי שכיום לא מדובר בארגון טרוריסטי ולכן אין מקום לעבירות כאמור בכתב האישום.

11."ארגון טרוריסטי" הוגדר בסעיף 1 לפקודה, ובסעיף 8 לפקודה נקבע כי אם תכריז הממשלה בהודעה ברשומות שחבר אנשים מסוים הינו ארגון טרוריסטי – תשמש ההודעה הוכחה בכל דיון משפטי כי אותו חבר אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך.