מדינת ישראל נ' מוזיין ואח'

החלטה

אינני מחייב נציג המשטרה לפרט מה מיוחס לכל אחד ואחד מהחשודים והכול מנימוקי חקירה.

יותר מכך, בשלב הזה לא אפרט.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"א, 16/01/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

החלטה

ושוב לנו אותה טענה שעולה מדי דיון בבקשה להארכת מעצר במסגרת חקירה.

אינני מחייב את נציג המשטרה לחשוף פרטים מתוך חקירתו של כל חשוד וחשוד.

הנימוק לכך הוא ברור שאם ייחשף פרט זה, יהיה בכך שיבוש החקירה.

באשר לפליאה שבפי הסנגור, אחזור גם על זו הפעם, אין לנו עניין בהליך משפטי רגיל של דיון משפטי רגיל, עניין לנו בהליך מיוחד, שכללי משפט מיוחדים חלים עליו.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"א, 16/01/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

החלטה

מצאתי לציין בפתח הדברים שסימנתי מסמך נוסף מחומר החקירה, במ/10.

זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרם של החשודים. משום כך על בית המשפט לבחון בחון היטב ועיון מעמיק יותר לחשד סביר שהיה בסיס להארכת מעצר ראשונה.

היסוד להארכת מעצרו של אדם כמו גם במקרה זה הוא קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד בבקשה.

כבוד השופטת ויינברג בהחלטתה, קבעה שקיים חשד סביר. בדיון דהיום מצאתי לבחון האם אותו חשד סביר התעבה במהלך הזמן ובעקבות פעולות חקירה שנעשו או שמא, מתערער. לא נעלם מעיניי שקיימת גם אפשרות שלישית שלא חל כל שינוי.

כמפורט לעיל בטרם מתן ההחלטה, נטלתי לידי חומר החקירה הרלוונטי ועיינתי בו היטב. מצאתי לציין שהחשד הסביר שעל בסיסו הוארך מעצרם של החשודים התחזק במהלך פעולות החקירה ויתרה מזו כשחלה התפתחות בחקירה, ומטבע הדברים לא אפרט מהי, הרי קיים בסיס להאריך המעצר לצורך החקירה.

מכששמעתי טענות ב"כ החשודים, בחנתי האם יש ממש בטענות אלה. לא אפרט, אומר אך זאת, שהמעשים המיוחסים לחשודים מבוססים על סמך חשד סביר וגם אם ברקע הדברים קיים סכסוך עסקי שלא אפרט מהותו ולא אמקד דברים עליו, הרי עדיין אין בכך ולא כלום אם החשד הסביר לעבירות החמורות המיוחסות לחשודים.

עיקר החשד הוא בעבירה של סחיטה וככל שחקירה זו התפתחתה ומצויים אנו בהארכת מעצר שנייה, יש בידי לומר שהחומרה הרבה היא בכך שהחשודים חברו יחדיו על מנת לסחוט המתלונן. יתרה מזו, נקטו מעשי אלימות קשים וחמורים אשר להם בסיס בחומר החקירה.

בבואי לשקול העניין שבפניי, לא נעלם מעיניי ולקחתי זאת בחשבון שמצוי לפניי חומר חקירה אשר סופו של דבר יכול שיסתיים בלא כלום, אלא שלא זו מסגרת הדיון, מסגרת הדיון היא האם על פי חומר החקירה שלפניי יש ליתן בפני המשטרה הזדמנות למצות החקירה.

אכן, קיים קשר הדוק בין הצידוק להאריך את מעצרו של אדם לבין מהות המעשים וככל שהחשד הסביר מוביל למעשים חמורים, כך קיים צידוק להאריך מעצרם של חשודים למיצוי החקירה. וגם ההיפך הוא הנכון, שככל שאין מדובר במעשים חמורים, הרי יטה בית המשפט לשחרר העצורים לחלופת מעצר.