מדינת ישראל נ' מהדאוי(אסיר)

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – גניבת רכב בניגוד לסעיף 413 ב' לחוק העונשין, בעבירה של חבלה במזיד לרכב בניגוד לסעיף 413 ה', בעבירה של פריצה לרכב בניגוד לסעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בעבירה של שהיה בלתי חוקית בניגוד לסעיף 12 א' (1) לחוק הכניסה לישראל, באירוע מיום 19.9.06.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

אהרן ד. גולדס, סגן נשיאה

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – גניבת רכב בניגוד לסעיף 413 ב' לחוק העונשין, בעבירה של חבלה במזיד לרכב בניגוד לסעיף 413 ה', בעבירה של פריצה לרכב בניגוד לסעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בעבירה של שהיה בלתי חוקית בניגוד לסעיף 12 א' (1) לחוק הכניסה לישראל, באירוע מיום 19.9.06.

הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון אשר יש בו כדי לשקף את הענישה הראויה.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של ביהמ"ש – שיקול זה אני שוקל לקולא.

שמעתי אף את דברי ב"כ הצדדים לענין נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם ואף הנאשם

פרס את משנתו בפניי.

נוכח דברים אלה סבורני, כי בנסיבות הענישה האחרת אותה מרצה כיום הנאשם אין מקום היום להטיל על הנאשם ענישה כספית כלשהי.

אני מאשר את ההסדר אליו הגיעו הצדדים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל של 8 חודשים, כאשר שלושה חודשים מתוכם הינם במצטבר לכל עונש אותו נושא הנאשם כיום והיתרה בחופף.

2.מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה שעניינה רכוש.

3.מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

4.הנאשם יחתום על כתב התחייבות על סך 5,000 ₪ למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה בה הורשע.

לא יחתום על ההתחייבות – יאסר למשך 7 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

אהרן ד. גולדס, סגן נשיאה