מדינת ישראל נ' מגנם(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום, כל אחד בעבירות שיוחסו לו , למעט עבירה של נהיגה ללא רישיון רכב ביחס לנאשם 2, הואיל ועובדות כתב האישום אינן מקימות עילה לעבירה זו.

נאשם 1 הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין { ס' 12 לחוק הכניסה לישראל}, התחזות כאדם אחר { ס' 441 לחוק העונשין} והפרעה לשוטר במילוי תפקידו {ס' 275 לחוק העונשין}.

נאשם 2 הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין {ס' 12 לחוק הכניסה לישראל}, הסעה שלא כדין {ס' 12 (א)(ג)(1) לחוק הכניסה}, נהיגה ללא רישיון נהיגה {ס' 10 א לפקודת התעבורה ונהיגה ללא תעודת ביטוח {ס' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי}.

הנאשם 1 יליד 25/6/1987.

לחובת הנאשם 1 שני מאסרים מותנים.

האחד בן 3 חודשים מת.פ 6923-02-10 ביהמ"ש השלום רחובות- מיום 9/02/2010.

השני בן 4 חודשים מת.פ 10- 01- 37491 ביהמ"ש השלום ב"ש- מיום 1/02/2010.

הנאשם 2 יליד 17/3/1978.

הנאשמים עצורים עד לתום ההליכים מיום 25/2/10.

הנאשמים נעצרו בישראל בתאריך 25/02/10 בסמוך לצומת שומריה , ללא אישורי כניסה, כשהנאשם 2 הסיע ברכבו את הנאשם 1 ואחר {קטין} , כשאין בידו רישיון נהיגה ותעודת ביטוח ברי תוקף. הנאשם 1 בנוסף לכניסתו התחזה בפני השוטר כאדם אחר {בשמו של אחיו} ובכוונה להכשילו.

במסגרת הטיעונים לעונש עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות. בנוסף, עתר להפעלת שני המאסרים המותנים, כנגד הנאשם 1, במצטבר לכל עונש שיגזר עליו. ביחס לנאשם 1 הפנה לעברו הפלילי, למאסרים המותנים, לחלוף הזמן המועט מאז שחרורו ממאסר ועד לכניסתו הנוספת וביצוע העבירות הנלוות. ביחס לנאשם 2 הפנה לחומרת העבירות ובייחוד עבירת ההסעה וכן לעברו הפלילי. מנגד, בא כח הנאשמים עתר להפעלת המאסרים המותנים בחופף לכל עונש מאסר, ביחס לנאשם 1 וכן ביקש לנהוג בשני הנאשמים במידת הרחמים, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. ביחס לנאשם 1 הפנה להודאתו, טען כי הוא בן למשפחה ברוכת ילדים, אביו חולה לב {הוצג מסמך} וכניסתו היתה לצורכי עבודה. ביחס לנאשם 2 הפנה להעדר מאסר מותנה, טען כי עבירת ההסעה שביצע אינה מהמדרג הגבוה, הנאשם בן למשפחה ברוכת ילדים, הינו היחידי שעובד וכניסתו היתה לצורכי עבודה. הנאשם 2- טען כי אביו ואימו נפטרו, הוא רווק, עליו לדאוג לאחיותיו וכי יש לו 15 אחים ואחות נכה.

רישומו הפלילי של נאשם 1 כולל הרשעה בבית דין צבאי בעבירות זיוף סימני זיהוי של רכב, נהיגה ברכב באזור על פי צו הוראות ביטחון וזיוף מסמך ושימוש בו. בנוסף לחובתו שתי הרשעות מבית משפט השלום בבאר שבע {מתאריך 1/02/10 } ומבית משפט השלום ברחובות {מתאריך 9/02/10} בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וכניסה לישראל שלא כחוק {2 עבירות}. הנאשם ריצה 3 תקופות מאסר למשך 8 ימים, 25 ימים ו- 30 ימים. כאמור לעיל, לחובתו שני מאסרים מותנים.

רישומו הפלילי של נאשם 2 כולל 5 הרשעות בעבירות כניסה לישראל שלא כדין {5 עבירות} ושתי עבירות של הפרעה לשוטר. הנאשם נדון ל - 3 תקופות מאסר, שניים למשך 6 חודשים ותקופת מאסר למשך 9 חודשים. בעניינו הופעלו בעבר 3 תקופות מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, 7 חודשים, ו- 6 חודשים. הרשעתו האחרונה משנת 2005 בגין כניסה שביצע בסוף שנת 2004.

דיון:

בית המשפט העליון ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מ"י, בחן את מדיניות הענישה הראויה בעבירות כניסה לישראל, והתווה מדיניות ענישה מחמירה, קל וחומר כשעסקינן בביצוע עבירות נלוות, אם כי ניתן הדגש לעקרון הענישה האינדיווידואלית, תוך בחינת כל מקרה לגופו, בהתחשב בין היתר בסוג העבירה, מס' הכניסות, משך השהייה, קיומן של עבירות נלוות, עבר פלילי, ונסיבותיו האישיות של כל נאשם.

בענייננו, נאשם 1 בגיל 22, לחובתו רישום פלילי בעבירות דומות, שב ונכנס לישראל בחלוף מס' ימים מאז שחרורו ממאסר {בגין כניסה לישראל שלא כדין} וכשתלוי ועמד כנגדו שני מאסרים מותנים. בעברו 2 כניסות שלא כדין מיום 7/09/09 ומיום 26/01/10 . עסקינן ברצידיביסט שאינו נרתע ממאסרים, ממאסרים מותנים ומבטא זלזול ברשויות האכיפה, תוך שהוא נכנס ומבצע עבירות נלוות של הפרעה לשוטר והתחזות לאדם אחר במטרה להונות.

לצד החומרה שבמעשיו, יש ליתן המשקל לגילו הצעיר, לנסיבותיו האישיות, למטרת כניסתו- לצרכי עבודה ולהודאתו.

נאשם 2 בגיל 32, לחובתו רישום פלילי בעבירות דומות, שכן אין לנו עניין במי שחטא בעבירה זו לראשונה. בעברו 5 כניסות לישראל שלא כדין מתאריכים 8/06/96, 5/03/01, 10/05/02, 27/11/02, 22/12/04. לכניסותיו בעבר נלוו עבירות של הפרעה לשוטר. כיום שב ונכנס לישראל שלא כדין וביצע עבירות נלוות חמורות של הסעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. העבירות הנלוות חמורות כל אחת לכשעצמה, מבטאות זלזול, מלמדות על תעוזה ומעצימות במידה רבה את חומרת מעשיו.

לצד החומרה שבמעשיו יש ליתן המשקל לנסיבותיו האישיות, המשפחתיות, למטרת כניסתו- לצרכי עבודה, להודאתו ולחלוף הזמן מאז כניסתו האחרונה – בשנת 2004.