מדינת ישראל נ' מגומדוב

גזר דין

מדובר באישום אשר המתחם העונשי הראוי לגביו הינו בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל שנה.

ראה דברים שנאמרו זה עתה, ברע"פ 7002/13 מדינת ישראל נ' דמיטרי פשקוב מפי כבוד השופט א' שהם.

הצדדים הניחו בפני הסדר טיעון מסגרת:

התביעה טענה למאסר שאפשר וירוצה בעבודות שירות ואילו ההגנה טענה וביקשה שלא ייגזר עונש מאסר בפועל.

נתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים, וכן לתיק החקירה אשר הונח בפניי.

בסופו של יום, הגעתי למסקנה כי הסדר הטיעון (מסגרת) אשר הונח בפניי, ראוי שיהווה מתחם ענישה ראוי.

בנסיבותיה האישיות של הנאשמת הניצבת בפניי, הריני בדעה כי דברי החרטה אשר בפיה הינם אמירה כנה.

נחה דעתי כי אלמנט ההרתעה יושג אף אם המאסר אשר ייגזר – יהיה מאסר מותנה בלבד.

אשר לתקופת הפסילה –

לא מצאתי במכלול טיעוני הצדדים כל סיבה לחרוג לקולא מעונש המינימום אשר קבע המחוקק.

אדרבא, מצאתי לנכון, לאזן העובדה שאיני גוזרת מאסר בפועל, ע"י הארכת תקופת הפסילה.

נתתי משקל ראוי לנסיבותיה האישיות ולהודאתה באשמה.

אשר לתקדימים אשר הונחו בפניי – יש להדגיש כי כ"א מהם יאה לנסיבותיו. ענייננו – שונה קמעא.

סוף דבר

1.אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר שתישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

2.הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים.

3.הנני גוזרת על הנאשמת 7 ח' מאסר וזאת ע"ת שבמשך 3 שנים לא תעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים או סירוב לבדיקת שכרות לסוגיה או נהיגה בזמן פסילה.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים, הראשון תוך 30 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום כחוק.