מדינת ישראל נ' מגארי(עציר)

החלטה

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת זקן, החזקת סכין ואיומים.

2.במועד דיון יום 12.12.13 הודיעו הצדדים לבית המשפט על גיבושו של הסדר טיעון ועל הענישה המוסכמת על פיו.

3.בסופו של יום לא הודה הנאשם במיוחס לו והסדר הטיעון לא נכנס לתוקפו ואולם לאור הצגתו על כלל פרטיו, עתרה ב"כ הנאשם לבית המשפט לפסול עצמו מלשבת בדין.

3.ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה בציינה כי בבית משפט מקצועי עסקינן ולא קם חשש למשוא פנים מצדו אך לאור היחשפותו לפרטי הסדר הטיעון וההליכים שהתנהלו במהלכו.

דיון

4. בהלכה עקבית נקבע כי תקום עילה לפסילת שופט רק כאשר קיים חשש ממשי – בראייה אובייקטיבית – למשוא פנים, במובן זה שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון באופן הוגן בעניין המובא לפניו.

5.הבסיס לטענת הפסלות, הינו כאמור לעיל היחשפות בית המשפט למידע בלתי קביל, באשר להסדר הטיעון על מכלול פרטיו.

בע"פ 1623/08 אלירן דרי נ' מדינת ישראל, נדון ערעורו של המערער על החלטת בית המשפט שלא לפסול את עצמו, חרף כך כי דן בהליך אחר בעניינו, בסמוך ונחשף למידע בלתי קביל, חרף התבטאויותיו של בית המשפט בהליך הקודם וחרף הסכמת המאשימה לבקשה.

בדחותו את הערעור קבע בית המשפט העליון כדלקמן:

"דין הערעור להידחות. כבר נקבע בפסיקתנו פעמים רבות, כי חשיפת בית המשפט להרשעות קודמות של נאשם, ואף העובדה כי בית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. רק כאשר קיים חשש ממשי – בראייה אובייקטיבית – למשוא פנים, במובן זה שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון באופן הוגן בעניין המובא לפניו, תקום עילה לפסילת שופט....

תחושתו הסובייקטיבית של המערער כי נעשה עימו עוול, החשש מפגיעה במראית פני הצדק, וכן אפילו הסכמת המדינה – כל אלה אין בהם כדי להקים עילה לפסילת שופט. עילה כזו תקום רק באותם מקרים קיצוניים ונדירים, בהם הושפעה דעתו של בית המשפט בצורה כזו שלא יוכל יותר לנהל את ההליך שבפניו באופן הוגן וראוי. המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר אותם חריגים נדירים.

בענייננו, נכון אמנם שהרשעתו הקודמת של המערער הינה כזו הנוגעת באופן ישיר לעניינו הנדון כיום בפני בית המשפט. אך, חזקה על בית המשפט, כגורם מקצועי, שהעובדה כי הוא מודע להרשעה קודמת של המערער, ואף בעבירה דומה, לא תמנע ממנו לשמוע את ההליך החדש שבפניו באופן הוגן ובדעה פתוחה....

כפי שציין, בצדק, בית המשפט קמא בהחלטתו, משלא קמה עילה לפסלות שופט, נותרת אך חובתו של השופט לשבת בדין. בהיעדר עילה ברורה לפסילה, חייב בית המשפט לקיים חובתו זאת, ואין הוא רשאי לפטור עצמו ממנה רק בשל שיקולים של נוחות, או בשל חשש שמא יהיה מי שיאמר שמראית פני הצדק נפגעת."

8.אכן הוצג בפני בית המשפט הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים על כלל פרטיו, אשר לא נכנס לתוקפו, מאחר והנאשם לא הודה במיוחס לו על פי עובדות כתב האישום המתוקן.

ואולם המדובר במותב מקצועי אשר חזקה עליו שידע להתעלם מכל מידע שהגיע לידיעתו ויפסוק על פי הראיות שיובאו בפניו בתיק זה ועל פי זאת בלבד ועל כן לא קם כל חשש אובייקטיבי למשוא פנים.

9.לאור כל האמור לעיל לא מצאתי לפסול עצמי מלשבת בדין.

המזכירות מתבקשת להעביר עותק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: