מדינת ישראל נ' מגאהד(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום במסגרתו הוא מואשם עבירות של כניסה ושהיה בישראל שלא כדין – עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952; ניסיון להתחזות אחר – עבירה לפי סעיף 441 ולפי סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

כמתואר בכתב האישום בתאריך 25.8.11 בשעה 21:00 שהה המשיב בתחנה המרכזית בירושלים; כאשר התבקש להזדהות טען כי הוא תושב ואגי ג'וז וכי אינו זוכר את מספר תעודת הזהות שלו. הוא ביקש לערוך שיחת טלפון והתקשר לאחר. המשיב ביקש מהאחר את מספר תעודת הזהות שלו, תאריך הלידה ושמות ההורים במטרה להציג את עצמו בשמו של האחר.

המשיב אינו חולק על קיום ראיות לכאורה והצדדים טענו בשאלת קיומה של עילת מעצר והאפשרות להסתפק בחלופה.

עמדת המבקשת היא כי כניסתו של המשיב לתחומי מדינת ישראל ללא אישור מלמדת על מסוכנות וכי זו נלמדת מהתנהגותו, הניסיון להערים על השוטרים וכן מעברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות בעבירות דומות. ההרשעה האחרונה של המשיב היא מיום 2.3.11 ובמסגרתה הורשע בשתי עבירות של שהייה שלא כדין; התחזות, שימוש במסמך מזויף והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. עוד סבורה המבקשת כי קמה עילה נוספת של חשש ההימלטות מהליכי השפיטה. באשר לחלופה עמדתה היא כי אין חלופה שיכולה להתאים בנסיבות אלה. יש לציין כי לחובת המשיב עונש מאסר על תנאי למשך חודשיים שהוא בר הפעלה בהליך זה.

המשיב הסכים לקיומה של עילת חשש ההימלטות אך חלק על קיומה של עילת המסוכנות. הוא מציע להורות על שחרורו תוך התנאת השחרור בהפקדה ובערבויות.

אין מחלוקת בין הצדדים על קיומה של עילת חשש ההימלטות הנובעת מהיותו של המשיב תושב שטחים. חשש זה מתעצם בהינתן השימוש שנעשה בפרטי זהות שלא אדם אחר מתוך כוונה להכשיל את השוטר ושילוב זה די בו כדי להביא למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים (השווה בש"פ 10418/08 עאהד טאלאלקה נ' מדינת ישראל (15.12.08). לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות בעבירות דומות ועונש מאסר מותנה בר הפעלה. זאת ועוד התנהלותו של המשיב בתחנת המשטרה תומכת גם היא בהנחה כי מוראו של המשיב מהליכי האכיפה אינו מירבי.

מבלי להידרש לשאלת קיומה של מסוכנות מצאתי כי במקרה זה חשש ההימלטות הוא ממשי ואינו מאפשר שחרור לחלופת מעצר. למסקנה זו הגעתי בשל ריבוי ההרשעות הקודמות בעבירות דומות ללא כל הרתעה (שתי הרשעות בישראל והרשעה בבית משפט צבאי); הניסיון להתחזות שהופנה כלפי המשטרה והתנהגותו של המשיב בתחנת המשטרה כפי שעולה מדו"ח שהוגש לעיוני.. בנסיבות אלה איני סבור כי ניתן לסמוך על התייצבותו של המשיב – גם אם תגובה בבטוחות (בכך שונה המצב בתיק זה ממקרה דומה שנדון בעמ"ת (י"ם) 14939-08-11 מופק אלעגלוני נ' מדינת ישראל (10.8.11) בו התאפשר שחרור בכפוף להפקדה של 15,000 ₪. בניגוד לנסיבות שהיו שם העבר הפלילי כאן מכביד וקרוב יותר וההתחזות כוונה שם כלפי המעסיק ולא כלפי המשטרה).

לאור האמור לעיל, מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים בת.פ. 42182-08-11.

#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אב תשע"א, 29/08/2011 במעמד הנוכחים.

ארנון דראל, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: