מדינת ישראל נ' מאריקיאן(עציר)

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד אנטולי קרייניס

המשיב – הובא

הסניגור - עו"ד מוטי לוי – ס.ציבורי

החלטה

ביום 5.1.10 הוגש נגד המשיב, לבית משפט זה (ת.פ 4665-01-10) כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

כתב האישום

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31.12.09 בשעה 10:40 לערך הגיע השוטר רס"ר סמי חטיב (להלן:"השוטר") לאזור מגוריו של הנאשם בטמרה על מנת לבדוק רכב מסוג סובארו שנשא לוחיות זהות שונות מקדימה ומאחורה (להל:"הרכב").

באותו מעמד פגש השוטר בנאשם ומשהובהר לנאשם כי יש בכוונת השוטר לגרור את הרכב מהמקום החל הנאשם לקלל את השוטר והתיישב בתוך הרכב במושב הנהג כשהוא צועק לשוטר "לך תזדיין אתה וכל המשטרה שלך ואני רוצה לראות את הגבר שמתקרב אליי", והכל בכוונה להפחיד את השוטר ולהפריע לו במילוי תפקידו.

בהמשך הוציא הנאשם מתוך רכבו מברג, נעמד מול השוטר ואיים עליו כשהוא מניף ידו לאחור באומרו "אם משהו מתקרב אליי אני אפתח לו את המעיים". הכל כמפורט בכתב האישום.

בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן:"חוק המעצרים").

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה,ביקשה כי בית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת נוכח העובדה כי נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים במברג כלפי שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ב"כ המאשימה טענה כי יש בידה ראיות לכאורה, בין היתר עדותו השוטר והמתנדב שליווה אותו, והמברג שנתפס.

כמו כן ציינה ב"כ המבקשת כי למשיב עבר פלילי עשיר ומגוון, במיוחד בעבירות הסמים והאלימות, לרבות פציעה כשהעבריין מזוין, בגינה ריצה מאסר בשנת 2001, וכן זיוף ובריחה ממעצר והפרת הוראה חוקית. כל אלה יש בהם ללמד על מסוכנותו של המשיב אשר אינו מהסס לנקוט באלימות.

הסנגור טען שמחומר החקירה ניתן ללמוד כי אחיו של המשיב שם לוחיות זיהוי שונות על הרכב על מנת שלא יחשבו שמדובר ברכב גנוב או נטוש.

עוד עולה מחומר החקירה כי השוטר אשר הגיע בליווי של מתנדב בירר למי שייך הרכב ובמקביל הזמין גרר על מנת לגרור את הרכב. טענת המשיב היא כי הוא עצמו עלה לביתו על מנת להביא את מפתחות הרכב בכדי להציגם בפני השוטר, אך כשהבין המשיב כי הרכב ייגרר בכל מקרה, המשיב פתח את הרכב על מנת להוציא את חפציו מתא הכפפות. לדברי המשיב הוא הוציא מברג ופלייר. לטענת המשיב השוטר ביקש את הכלים והמשיב מסר לו אותם וכלל לא איים על השוטר.

הסניגור הצביע על סתירות בגרסתו של השוטר כאשר פעם אחת טען השוטר כי המשיב ניסה לדקור אותו ופעם אחרת טען כי הוא איים עליו. כמו כן ציין הסניגור כי השוטר לא ציין במזכר שכתב את הפלייר שמסר לו המשיב ורק לאחר מכן הוא מציין זאת.

סתירה נוספת, מהותית לטענת הסניגור, הייתה כי המתנדב שהיה במקום לא תמך בגרסת השוטר.

עוד טען הסניגור כי ניתן היה לגבות עדויות מעדי ראייה שנכחו במקום דבר אשר לא בוצע על ידי החוקרים בתיק זה.