מדינת ישראל נ' מאיה

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, אני מרשיעה אותו בעבירה של ניהול תיקי השקעות ללא רשיון, לפי סעיף 39(א)(1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, תשנ"ה – 1995.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

דניאלה שריזלי, שופטת

גזר דין

הנאשם שלפניי הוא פעיל או לפחות היה פעיל בשוק ההון, והוא עומד לדין בגין עבירה לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה – 1995. בכתב האישום נטען, כי בתקופה הרלוונטית, דהיינו, במהלך שנת 2005 ועד חודש אפריל 2006, הנאשם עסק בביצוע עסקאות בשוק ההון לפי שיקול דעתו, כאשר הוא אינו מורשה בניהול תיקים על פי הנדרש בחוק. הנאשם ביצע עסקאות בחשבונם שלמעלה מחמישה לקוחות, בו זמנית, במסגרת תיקי השקעות שפתחו אותם לקוחות בחברת הראל שוקי הון.

נטען בכתב האישום, כי הנאשם הקים ועמד בראש מערך שעיסוקו ניהול תיקי לקוחות, מערך שהורכב מעובדיו, גם הם נעדרי רשיון וכל אחד מהם ניהל עד חמישה תיקי לקוחות בו זמנית.

כל זאת, טוענת המאשימה בכתב האישום, עשה הנאשם ביודעין, ועל מנת להתחמק מן המגבלות והתנאים הקבועים בחוק האמור.

תחילה כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ההוכחות. אולם, במועד מוקדם הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון ובמסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו, הורשע בעבירה של ניהול תיקי השקעות ללא רשיון, לפי סעיף 39(א)(1) לחוק הייעוץ.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון עונשי ועתרו להשית על הנאשם רכיבי עונש מוסכמים של מאסר על תנאי וקנס כספי ששיעורו 15,000 ₪, והתחייבות להימנע מעבירה לפי חוק הייעוץ.

באי כח הצדדים טענות באריכות לעונש, כאשר עתירתם היא לאמץ את ההסדר המוצע ופרשו בפני את השיקולים לחומרה ולקולא, אותם שיקולים, אשר באיזון ביניהם ההסדר העונשי הוא ראוי.

אומר מייד, כי השיקולים שמנו הצדדים בהרחבה ובגישה מעמיקה, הם אכן השיקולים שאותם יש להביא בחשבון בקביעת העונש. אזכיר בעיקר את החומרה שבה יש לראות את מעשיו של הנאשם, את המערך המלאכותי שהקים כשמטרתו לעקוף את דרישות הרישוי, דרישות שהן ברורות ודווקניות ונועדו להבטיח את תקינות ומקצועיות המסחר בבורסה לניירות ערך ואת בטחון המשקיעים.

נראה כי החומרה האמורה ראויה היתה לתגובה עונשית חמורה יותר מזו שעתרו לה הצדדים אלמלא אותן נסיבות לקולא שמנו הסניגור וב"כ המאשימה, ונסיבות אלה הן אשר בסופו של יום מכריעות את הכף.

אני מביאה בחשבון לקולא את הודייתו של הנאשם, את נכונותו ליטול אחריות ולחסוך מזמנו של ביהמ"ש וזמנם של כל העוסקים במלאכה. אני מביאה בחשבון לקולא את מצבו הכלכלי של הנאשם, ואת העובדה שעקב התיק שתלוי ועומד ובעקבות הרשעתו, חדל עיסוקו בתחום שוק ההון, לרבות עיסוקים צדדיים. מוסכם עמי שיש מקרים בהם הרשעת נאשם בפלילים, היא כשלעצמה, מהווה רכיב ענישה משמעותי. כזה הוא המקרה שלפניי. נראה שההרשעה עבור הנאשם מהווה רכיב עונשי מרתיע ומרסן, אשר יש עמו גם רכיבים של גמול והוקעה.

אני מביאה בחשבון גם את מצבו המשפחתי של הנאשם, את העובדה שהוא אמור לפרנס את משפחתו והוא מתקשה במציאת עבודה.

באיזון בין השיקולים כולם, וכשפסיקת בתי המשפט במקרים דומים לנגד עיני, אני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק הייעוץ.

2.קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יופקד בקופת ביהמ"ש ב – 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מיום 25.8.10 וכל תשלום נוסף ב – 25 לחודש שלאחר מכן.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

3.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 15,000 ₪, שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום את עבירה לפי חוק הייעוץ. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר ל- 45 ימים.