מדינת ישראל נ' לקנר יוליאן

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 15.09.10 בשעה 09.10 או בסמוך, ברחוב אלוף שדה רמת גן, לא ציית הנאשם לתמרור 815 בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר גלאי דרור. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, הנאשם נסע באלוף שדה ממזרח למערב. בהגיעו ליציאה מהשיקוע היה בנתיב השני מימין לנסיעה ישר ופנה ימינה תוך שהוא חוצה שטח הפרדה לבן. השוטר עצר את הנאשם ונתן לידיו דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה: "לא שמתי לב, חזרתי עכשיו מבית חולים" .

בחקירה נגדית של השוטר, טען הנאשם כי הוא נסע בתוך טור מכוניות וכולם פנו במקום ימינה. השוטר השיב, כי ראה רק את הנאשם מבצע את העבירה ולכן סימן רק לו לעצור.

בבית המשפט טען הנאשם כי חזר מתל השומר, לדבריו נסע בשיירה בנתיב ימני, היה פקק כמו בכל בוקר, בשעות האלה מתל השומר. השוטר סימן לכל המכוניות שפנו ימינה לעצור, ברם הנאשם היה היחיד שעצר. הנאשם לא עבר את הפס הממושך, נסע עוד 5 - 10 מ' ואז פנה ימינה.

בחקירה נגדית אישר הנאשם כי יש אי תנועה מציור על הכביש. הנאשם הבחין בשוטר לראשונה "כשהוא סימן לי לעצור." לדבריו כולם עברו במקום "כולם עברו, כדי לשחרר את הפקק מהתעלה, השוטר עשה סימן למהר ימינה." בקשר לתגובה הסביר הנאשם "אני לא שמתי לב שעברתי פס לבן ממושך."

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

הנאשם טען טענות הגנה סותרות. ראשית הנאשם טען כי כלל לא עבר על אי התנועה מנגד טען הנאשם כי רכבים עברו שם כדי לשחרר את הפקק שהיה במקום. לכאורה נהגים רבים ביצעו את העבירה שעה שעלו על אי התנועה והוא היחיד שנעצר. מנגד טען כאמור כי לא עלה על אי התנועה כלל. בנוסף טען הנאשם כי הוא הבחין בשוטר לראשונה בעת שהשוטר סימן לו לעצור. מנגד טען הנאשם כי השוטר סימן לטור לנסוע כדי לשחרר את הפקק. הנאשם הסביר את דבריו הרשומים בדו"ח לא שמתי לב בפרשנות של לא עברתי על אי תנועה. אני חייב לציין כי עדות הנאשם הייתה מבולבלת ולא עקבית. העדות נעה בהתאם לשאלות שנשאל ולעיתים בשל כך סתרה את עצמה. בנסיבות אלו איני יכול לקבל את עדותו של הנאשם ולהסתמך אליה. כמובן שאיני יכול לאור הסתרות לקבוע ממצאים עובדתיים.

השוטר רשם דו"ח בהיר וברור. הסביר היטב כיצד ראה את הנאשם מבצע את העבירה. מנגד עדותו והסבירו של הנאשם היו לא בהירים וסותרים. בנסיבות אלו מצאתי להעדיף את עדותו של השוטר.

בהעדר היכרות קודמת בין השוטר לנאשם או נסיבות בהן השוטר יחפש להעליל על הנאשם. איני מוצא נסיבות שלא לקבל את גרסת השוטר לקרות האירועים. זאת לאור הרושם האמין שהותיר בי השוטר שהיה ענייני במתן הודעתו בבית המשפט.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

 ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב , 13 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: