מדינת ישראל נ' לסרי(עציר)

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו העבירות הבאות:

נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) + 39א + 64ב(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה הנ"ל.

פקיעת רשיון רכב, עבירה בניגוד לתקנה 2 לפקודת התעבורה הנ"ל.

נהיגה במהירות מופרזת, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה,

תשכ"א – 1961.

ה.נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970.

על פי כתב האישום, נהג הנאשם ברכב בהיותו פסול מלנהוג, ללא רישיון רכב בתוקף וללא תעודת ביטוח בת תוקף. הנאשם אף נהג ברכב בהיותו שיכור ובבדיקת אויר נשוף שנערכה לו נמצא ריכוז של 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בנסיעה זו, נהג הנאשם בדרך שאינה עירונית במהירות 131 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת 90 קמ"ש.

בתאריך 26/11/09 תוקן כתב האישום כך שמועד ביצוע העבירות שונה ליום 9/11/09. באותה ישיבה הודה הנאשם בנהיגה בפסילה אך כפר בביצוע עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות מופרזת. התיק נקבע לשמיעת ראיות.

בתאריך 25/1/10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבמסגרתו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פיהן. התביעה הסכימה להגביל טיעוניה לעונש באופן שתעתור למאסר בפועל לתקופה מרבית של 15 חודשים, תוך הפעלת מאסר על תנאי למשך 9 חודשים בחופף, ולעונשים נילוים, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי לעניין העונש.

בהמשך חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פיו.

טיעוני הצדדים:

בטיעוניה לעונש, עתרה התביעה להטלת מאסר בפועל למשך 15 חודשים, תוך הפעלת מאסר על תנאי למשך 9 חודשים (שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם בעת ביצוע העבירות) בחופף למאסר שיוטל בתיק זה, למאסר על תנאי, לפסילה ממושכת, להפעלת פסילה על תנאי למשך 6 חודשים (שהיתה תלויה ועומדת כנגד הנאשם בעת ביצוע העבירות) במצטבר לפסילה שתוטל בתיק זה, לפסילה על תנאי ולקנס. התביעה הפנתה לגיליון המרשם הפלילי והתעבורתי של הנאשם והדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ולהארכת עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם ולחלופין להטלת עונש מאסר למשך 9 חודשים, להפעלת מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 9 חודשים – בחופף וביקש לנכות מסך כל תקופת המאסר את תקופת המעצר שריצה הנאשם בתיק זה מיום 9/11/09. עוד ביקש ב"כ הנאשם כי לא יוטל קנס על הנאשם לאור העובדה שהנו עתיד לרצות מאסר בפועל ועל רקע מצבם הכלכלי של הנאשם ומשפחתו. את יתר רכיבי הענישה הותיר ב"כ הנאשם לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ הנאשם הפנה להודאת הנאשם, אשר חסכה זמן שיפוטי וציין כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה. ב"כ הנאשם פירט את הנסיבות המקלות שבמסגרתן בוצעו העבירות דנן, הפנה לדו"ח המאפיינים ממנו עולה כי הנאשם עבר בהצלחה את כל מבחני השכרות, למעט "הינשוף", והציג פסיקה לעיגון עמדתו העונשית.

בטיעוניו לעונש, הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו, ציין כי הנו בן 27 שנים וכי הגיע לשלב בו מעוניין הוא להשתקם ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

דיון:

אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וביחוד העבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה, שהנן מן החמורות שבחוקי התעבורה.

הפסילה הנה הכלי העיקרי הנתון בידי בתי המשפט כדי למנוע המשך נהיגה ממי שמסכן בנהיגתו את בטחון הציבור. עבריין תנועה שאינו מציית לצו הפסילה שניתן ע"י בית המשפט וממשיך לנהוג, מפר באופן בוטה את הוראות החוק והוראות בית המשפט ובכך מעיד על עצמו כמי שרק הרחקתו מן החברה ושימתו מאחורי סורג ובריח יוכלו למנוע המשך נהיגתו בפסילה ולהבטיח את בטחון הציבור. לפיכך, בתי המשפט הבהירו את החומרה הרבה שיש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וציינו כי העונש שיש להשית בגינה הנו מאסר לריצוי בפועל.

ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), אישר בית המשפט העליון פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבמסגרתו הוטל על מי שנהג בזמן פסילה ובשכרות עונש של מאסר בפועל למשך 12 חודשים והופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים בחופף. באותו פסק דין המליץ שרות המבחן להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל על הנאשם בשל נסיבותיו האישיות, אולם בית המשפט דחה את המלצת התסקיר על רקע חומרת העבירות והעובדה שבוצעו בעת שמאסר על תנאי בר הפעלה היה תלוי ועומד כנגדו בגין עבירה קודמת של נהיגה בפסילה, דבר המעיד על זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט ובחובת האזרח להבטיח חייהם ושלומם של בני הציבור.