מדינת ישראל נ' לנדסמן

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 13.3.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ד-14 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 3.6.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ ליאור אשבל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ואשתו והוגשו תמונות שסומנו נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 13.3.11, בסמוך לשעה 11:00, נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 20, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו למחלף חיל השריון, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא עולה על תמרור ד- 14 המסומן על גבי הכביש ומשתלב לנתיב לכיוון רחוב חיל השיריון.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:"זה היה בקו המקוטע".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך השתלב לנתיב היציאה, מבלי לחצות את שטח ההפרדה.

לטענתו, משאית שנסעה לפניו הסתירה את רכבו מעיני העד, שעמד במרחק רב משטח ההפרדה ובנקודה ממנה אין לראות את תחילת קו ההפרדה.

אשתו של הנאשם, שהייתה עמו ברכב, טענה אף היא כי נסעו מאחורי משאית ולא עלו על שטח ההפרדה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו ואף שרטט זאת בסקיצה קטנה על גבי הדו"ח, תיאר את מסלול נסיעת הנאשם והאופן בו חלף על גבי שטח ההפרדה.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית, שכן העד עומת עם שאלות רבות ועמד על גרסתו. כמו כן, נחקר באמצעות תמונות שהציג לו הנאשם ושב ומיקם עצמו, כפי שעשה בסקיצה, בנקודה ממנה יש ראות טובה על קו ההפרדה ושטח ההפרדה.

גרסת הנאשם ועדת ההגנה, אשתו, לא עשו עלי רושם אמין. יודגש, כי במהלך חקירתו הנגדית התברר כי על מנת להביא ראיות לבית המשפט בעבירת הקנס שבנדון, חנה הנאשם את רכבו על גבי שטח ההפרדה שבכביש המהיר ויצא למדידות על גבי נתיב הנסיעה, תוך שהוא מסכן עצמו וציבור הנהגים בכביש ומפגין שיקול דעת בעייתי ביותר במעשה זה.

הנאשם ועדת ההגנה לא סיפקו הסבר לעובדה כי הנאשם, גם על פי גרסתו, השתלב בשלב מאוחר לנתיב הנסיעה המוביל למחלף חיל השיריון ומדוע היה צורך לעשות זאת בסמוך כל כך לשטח ההפרדה, אם לא על גבי שטח ההפרדה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ב , 3 יולי 2012, במעמד הצדדים