מדינת ישראל נ' ליפשיץ

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה וסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.7.12, בשעה 15:30 לערך, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב רודנסקי, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב לוי אשכול, לא עצר רכבו על מנת לאפשר להולכת רגל, שחצתה את הכביש במעבר חציה המסומן במקום, מכיוון צפון לכיוון דרום ומימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם, להשלים חצייתה בבטחה, המשיך בנסיעה ופגע בה.

כתוצאה מהתאונה, נחבלה בגופה הולכת הרגל.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו.

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העידה דליה פלבסקי, הולכת הרגל המעורבת וכן הוגשו בהסכמה המסמכים הבאים:

ת/1 – תעודה רפואית

ת/2 – סקיצה שערכה העדה

ת/3 – תע"צ, סקיצה ותרשים

ת/4 – הודעת נאשם

ת/5 – תמונה אווירית של מקום התאונה

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 25.7.12, בשעה 15:30 לערך, חצתה העדה את מעבר החצייה שבצומת הרחובות לוי אשכול-רודנסקי בתל אביב, מכיוון צפון לכיוון דרום, הבחינה ברכב הנאשם כאשר הוא בנסיעה איטית, במרחק של 60-70 מטרים ממנה ובהגיעה לאמצע המעבר, לא עצר הנאשם רכבו ופגע בה.

כתוצאה מהפגיעה, הועפה העדה קדימה, מספר מטרים ונחבלה בגופה, חבלות שעניינן סימני שפשוף/חיכוך בידה ורגלה.

העדה טענה כי ניגשה לקבלת טיפול רפואי רק בחלוף יומיים והגישה תלונה במשטרה רק בחלוף 5 ימים, לאחר שהכאבים מהם סבלה לא חלפו ולאחר שקיבלה ייעוץ רפואי ומשפטי.

להלן גרסת הנאשם, כעולה מעדותו בבית המשפט:

הנאשם נהג כאמור, עבר את מעבר החצייה ופתאום הבחין במישהי שוכבת לפני הרכב. הנאשם הכחיש מכל וכל כי פגע בהולכת הרגל וטען כי לא הייתה תאונת דרכים וכי יש אנשים שזורקים עצמם לפני מכוניות, מטעמי ביטוח.

הנאשם נחקר והעיד כי לא הבחין בהולכת הרגל עד לשלב בו שכבה לפני רכבו וזאת אירע במרחק של 2-3 מטרים אחרי מעבר החצייה.

לשאלות בית המשפט, השיב הנאשם כי אינו טוען שהולכת הרגל צנחה משמיים, אך מאידך, אין לו הסבר לכך שהבחין בה רק כאשר היא נמצאת במרכז הכביש.