מדינת ישראל נ' לייזנר(אסיר)

החלטה

מאחר ונשאלה שאלה דומה במהלך החקירה הנגדית, איני מתירה את השאלה.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, איומים, ותקיפה סתם.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 25/01/10 בשעת ערב מוקדמת, התפרץ הנאשם לבית המתלוננים, וגנב מדירתם תכשיטים וכסף מזומן, בסך 60 ₪.

משנכנסו המתלוננים לביתם, הופתעו לראות את הנאשם בחדר השינה שלהם, וכשנשאל לפשר מעשיו בביתם, ניסה לתקוף את המתלונן באופן שהניף לעברו את ידו המאוגרפת. כדי למנוע את התקיפה הכשיל המתלונן את הנאשם ברגלו, אולם גם לאחר שמעד, בעט הנאשם במתלונן. בהמשך, כשהתקשרה המתלוננת למשטרה, איים הנאשם באומרו כי עוד יחזור ואוי ואבוי מה שיקרה לו.

תחילה כפר הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום, ומשכך נשמעו ראיות בתיק. מאוחר יותר הודה הנאשם בעבירות ההתפרצות והגניבה ומיקד חקירתו אך בשאלת התקיפה והאיומים.

נוכח ההודאה בעבירות ההתפרצות והגניבה, לא מצאתי טעם להכביר מלים בענין זה ואמקד הדיון אך בשאלת הוכחת עבירות האלימות.

באשר לעבירת התקיפה – ע.ת. 1, מר דוד כהן, הוא המתלונן, העיד כי נכנס הביתה, הבחין במוט ברזל על מתקן הכביסה והדבר נראה לו מוזר. לפתע הגיע מישהו מחדר השינה וכששאל אותו אדם למעשיו בביתו, הוא נע לעברו בצורה מתקיפה, הסתיר פניו בכובע קסקט שחבש וקפץ אגרוף לעברו. המתלונן ציין כי הוא הכשיל את הנאשם ברגלו, והנאשם נפל עם פניו לכיוון השולחן בסלון. עוד ציין המתלונן כי הוא התגבר על הנאשם כשהנאשם שוכב על גבו והוא יושב מעליו. לדבריו, באותו שלב, איים עליו הנאשם באומרו שאוי ואבוי מה שיהיה, בעט בו ושלח לעברו אגרופים.

כשהוצגה בפני המתלונן תמונת הנאשם כשהוא חבול (נ/1), טען המתלונן שלא יודע כיצד נגרמה לנאשם החבלה ויתכן שכתוצאה מהנפילה על השולחן.

גם בחקירתו הנגדית, לא ידע להסביר החבלות על פני הנאשם וציין שפעל להגנתו ושמר על הפורץ עד שהגיעה משטרה. בחבלות על פני הנאשם הבחין רק כשראה התמונות במשטרה.

ע.ת. מס' 2 הגב' לוסקי היא זוגתו של המתלונן, אישרה שכשנכנסו לביתם, יצא הנאשם מאחד החדרים כשהוא מסתיר את פניו בכובע מצחיה, ניסה לתקוף את המתלונן, לברוח, והמתלונן שם לו רגל והוא עף עם הפנים על השולחן של הסלון. המתלוננת הבחינה כי ירד לנאשם דם מהפנים וציינה כי המתלונן נשכב עליו, והחזיק לו את הידיים בעוד היא צלצלה למשטרה.

עוד ציינה המתלוננת כי הנאשם איים שאם המתלונן לא ישחרר אותו יחזור ויהרוג אותו, אולם יחד עם זאת, חזרה ואמרה כי הנאשם ביקש מהמתלונן לשחרר אותו גם בצורה יפה.

בחקירתה הנגדית, ציינה המתלוננת כי המתלונן ישב על הנאשם ללא מאבק, והוסיפה כי בעת שהנאשם ניסה לברוח ונע לעבר המתלונן, הוא אף דחף אותו.

ע.ת. 3 רס"מ בן אלי ציין כי חקר את המתלונן באזהרה בחשד כי תקף את הנאשם ואישר כי המתלונן לא הצביע על חבלות שנגרמו לו כתוצאה מהמאבק עם הנאשם או מהתקיפה לה הוא טוען מצד הנאשם.

ע.ת. 5 פקד ירון עציון ציין בעדותו הראשית (ת/7) כי כשנכנס לדירה הבחין במתלונן ישוב על הנאשם שהשתולל ודחף את המתלונן בידיו.

בחקירתו הנגדית ציין כי היה מאבק בין הנאשם לבעל הבית, בעוד הנאשם שכוב על גבו.

ע.ת. 7 רס"ל וקנין ציין בעדותו הראשית (ת/10) כי הבחין בנאשם שכוב כשפניו ובטנו לכיוון הרצפה והוא נפוח ומדמם בפניו.

בחקירתו הנגדית ציין כי לא ראה מאבק, אולם ראה שהמתלונן ישב על החשוד.