מדינת ישראל נ' לוין

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 01.09.10 בשעה 21.55 או בסמוך, ברחוב הפטמן פינת קריניצי רמת גן, לא ציית לתמרור ב- 2 בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד שלמה בארי (להלן: העד). לדבריו העד ראה את הנאשם מבצע את העבירה ורשם מכתב על כך למשטרה. לפי האמור במכתב למשטרה העד עמד בחניה ברח' קריניצי 50 ר"ג. העד ראה את הרכב בו נהג הנאשם נוסע בנסיעה לאחור, תוך שהוא חולף על פני תמרור ב- 2 וכן על פני תמרור ב-4. העד רשם את פרטי הרכב על מפית שהוגשה לתיק בית המשפט. כמו כן העד ערך תרשים שהוגש לתיק.

בבית המשפט העד חזר על האמור במכתב. העד נחקר לגבי היכרות בינו לנאשם. אולם טען כי אינו מכיר את הנאשם. העד ידע לומר כי בעבר הסיע את חמותו, כמו גם כי הנאשם מתגורר בבנין בו מתגוררת חמותו. "אני לא מכיר אותו אפילו בשמו, מעבר לזה שהוא הסיע את חמתי אני לא יודע באיזה קומה הוא גר." (עמ' 2 שורה 2 לפרוטוקול). העד נחקר לגבי תלונות שהוגשו כנגדו אולם טען כי לא ידוע על תלונות כאלו. העד העיד כי התנדב במשטרה במשך שנתיים, אולם הפסיק התנדבותו במהלך 2011.

עוד מטעם התביעה העידה לוי נועם גובה הודעת הנאשם. על פי הודעה זו הנאשם כפר באשמה. לדבריו הוא נוהג ברכב מידי יום בין השעות 17.00 עד 06.00 למחרת. הנאשם אישר כי במועד ביצוע העברה הוא נהג במונית. שורה 36 להודעת הנאשם במשטרה.

בהקראה טען הנאשם כי לא היה במקום. בדיון ההוכחות בבית המשפט טען הנאשם כי הוא גר בקרניצי 50 קומה 1, חמתו של המתלונן גרה מעליו. בעבר הנאשם היה מסיע אותה פעמיים בשבוע לשחק קלפים במשך למעלה משנה וחצי, עד שזה פגע לו בעבודה כי הוא גבה ממנה מחיר מוזל. כמו כן נדרש לוותר על נסיעות בשביל לקחת אותה. הנאשם הפסיק להסיע את חמות העד. מאותו זמן התחיל המתלונן בהצקות סדרתיות. לדברי הנאשם, העד חונה בתוך החניה המשותפת מקום שאמור להישאר פתוח. הנאשם היה בעירייה במנהל ההנדסה ונאמר לו שהחניה חייבת להישאר פנויה. על פי תוכנית של הבניין החניה חייבת להישאר ריקה כדי שרכב יסתובב, "זה פשוט מפגע". לדברי הנאשם הוא מעולם לא נכנס ברוורס מרחוב קרניצי לרחוב הפטמן. לדבריו בעת שנחקר במשטרה "השוטר אמר לי שיש לנו עסק עם חולה נפש." (עמ' 6 שורה 5 לפרוטוקול).

בחקירה נגדית טען הנאשם כי לא התלונן כנגד העד, אלא רק הלך לעירייה לברר. גם הסכסוך עם חמותו של העד אירע זמן ניכר לפני התלונה של העד (עמ' 8 שורה 10 לפרוטוקול).

לגבי העובדה כי בהודעתו במשטרה לא ציין כי העד מציק לו. טען הנאשם כי אמר את הדברים אולם הם לא נכתבו. הנאשם טען כי לא הוגשו כנגדו תלונות נספות מלבד התלונות נשוא הדיון הנוכחי. כאשר, נשאל על איזה סדרתיות מתלונן הנאשם. טען כי התלונות שהוא מבזבז מים כמו כן נטען לגביו כי זרק סיגריה למרות שהוא אינו מעשן. הנאשם לא יודע מי הגיש תלונות אלו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות העד היא אמת.

הנאשם טען כי לא היה במקום בשלב ההקראה. אולם, בשלב ההוכחות זנח קו ההגנה של אליבי ולא הביא שום עד שיוכיח את נכונות הטענה. קו ההגנה שהוצג בשלב ההוכחות היה התנכלות. אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב בו נהג הנאשם במועד ביצוע העבירה היה בשליטתו של הנאשם. זאת לאור האמור בהודעתו במשטרה וכן על פי עדותו בבית המשפט. העד עשה עלי רושם אמין. לא התרשמתי כי הוא מונע משיקולים זרים או מתוך תחושת נקמה. העד השיב לשאול באופן ענייני וכן. בנסיבות אלו, ניתן לומר כי מה שראה העד מגלה עבירה ובנסיבות בהן לא נסתרה עדותו של העד הרי שמצאתי לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה.

לעניין טענת הנאשם כי העד מתנכל לו וזאת מכמה סיבות. ראשית, בשל העובדה כי הפסיק להסיע את חמותו. שנית, בשל מחלוקת על חניה. שלישית, תלונות נוספות שהוגשו כנגד הנאשם בעירייה לעניין המים וזריקת סיגריה.

לגבי הטענה הראשונה כי הפסיק לקחת את חמותו של העד במונית. לא מצאתי ממש בטענה זו. הנאשם בעצמו טען בפני כי חלף זמן ניכר בין הפסקת הנסיעות לבין התלונה. לא מצאתי כי הוכח איזשהו קשר סיבתי בין השניים. לו רצה העד להתנכל לנאשם הרי שהיה הדבר נעשה בסמיכות זמנים ולא בחלוף זמן ניכר.

טענתו השנייה של הנאשם, המתייחסת למקום החניה כלל לא הוכחה למרות שהנאשם פנה לעירייה. לא הוצג בבית המשפט שום ראייה כי אכן מדובר בדבר אסור. מעבר לכך, אציין כי מתוך הסתכלות על התמונות שהוגשו לבית המשפט ניתן לראות כי רכב החונה בחניה כפולה אינו חוסם את המעבר.

טענתו השלישית, של הנאשם נאמרה בעלמא לא הוכחה כלל. הנאשם בעצמו לא ידע לומר מי הגיש תלונה זו ולכן לא מצאתי כי יש משקל ראייתי כלשהו לאמירות אלו.

לאור כל האמור, מצאתי לדחות את טענת ההגנה כי העד התנכל לנאשם ולכן הוגשה התלונה כנגד הנאשם. סוף דבר, בהישעני על עדות העד, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ב , 19 אפריל 2012, במעמד הצדדים