מדינת ישראל נ' לוין(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי ודאתו בעבירות של הפרת צו פיקוח לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו – 2006 וניסיון לבצע מעשה מגונה בקטינות, לפי סעיפים 348(א) ו-25 לחוק העונשין (בנסיבות של סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

עובדות המקרה כמפורט בכתב האישום הן כי בשנת 2009 הוצא נגד הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב צו פיקוח ומעקב בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין לתקופה של ארבע שנים. על פי צו פיקוח זה הוטלו על הנאשם התנאים הבאים: איסור התחברות עם קטינות, הרחקה ממקומות כינוס יחודיים לקטינות כגון בתי ספר, מתנ"סים המפעילים חוגים לקטינות וכיו"ב וקבלת אישור קצין פיקוח למקום עבודה על מנת לוודא כי הנאשם לא יעבוד במקום בו הוא עלול ליצור קשר עם קטינות.

בתאריך 9/2/10 נסע הנאשם מביתו ברכב. בנקודה מסויימת ירד מרכבו, נעמד לידו, הסיר את מעילו וכרך סוודר סביב מתניו. לאחר מכן, התיישב הנאשם על ספסל וצפה לעבר בית ספר סמוך. לאחר מכן נסע הנאשם מן המקום ובשעה 11.30 הגיע לחניית בנין בפתח תקוה, שם ירד מרכבו ועמד ותצפת על גן ילדים, כאשר גדר בלבד מפרידה בינו לבין הבניין. משם נסע הנאשם ברכבו ועצר ליד בית ספר ותצפת על הכניסה לבית הספר. לאחר זמן מה נסע הנאשם ובשעה 11.56 עצר ליד גדר בית ספר. בהמשך נסע הנאשם ועצר ברחוב מרכוס ליד אחד הבניינים ופנה לילדים שעמדו במקום. הילדים רצו פנימה אל תוך הבנין.

הנאשם נסע לכיוון הכניסה לשכונת אם המושבות ועצר בסמוך לילדה שהלכה לבדה על המדרכה. הנאשם המשיך בנסיעה וברחוב משה שרת עצר את רכבו מאחורי גני ילדים. במשך מספר דקות הסתובב במקום ותצפת על גני הילדים. לאחר מכן חצה הנאשם את הכביש והפנה לפארק המרוחק כ-50 מטרים מגני הילדים ואז שב על עקבותיו אל כיוון גני הילדים ועמד ליד ילדים והורים בסמוך לגן.

הנאשם הגיע לבית ספר ברחוב מאיר שפיה, נעמד בכניסה לבית הספר ותצפת על תלמידים היוצאים מבית הספר. לאחר מספר דקות החל הנאשם ללכת אחר קבוצה גדולה של ילדות. הנאשם הבחין בשתי קטינות בנות 7-8 הנכנסות לבנין ברחוב מאיר שפיה. הוא צעד אחרי קטינות אלה ובלשב מסויים בהיותו במרחק של מספר מטרים אחריהן, שהקטינות פתחו את דלת הכניסה לבנין, החל הנאשם לרוץ בעקבותיהן. הנאשם רץ בעקבות הקטינות כאשר רוכסן מכנסיו פתוח, אך מוסתר על ידי הסוודר שכרך סביב חלציו.

קצין פיקוח עופר עמר רץ אחר הנאשם ותפס אותו בכניסה לבית.

הוגש גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות: האחת משנת 1999 בשל עבירה שבוצעה בשנת 1998 ועניינה מעשה מגונה בפני קטין ובגינה נגזר על הנאשם עונש מאסר מותנה וכן הוטל עליו צו מבחן. האחרת היא משנת 2006 בגין עבירה של מעשה מגונה בקטינה עד גיל 14 ובגין מעשה מגונה בקטין עד גיל 16 ובשל כך נגזרו על הנאשם שלוש שנות מאסר וכן 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

ניתנה בעניינו של הנאשם חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות המסתמכת על מסמכים משפטיים קודמים בעניינו, על מסמכים פסיכיאטרים קודמים בעניינו ועל בדיקתו.

לאחר סקירת רקעו ובעיותיו של הנאשם נקבע בחוות הדעת כי מדובר בעבריין מין רצדביסט, בעל סטיה מינית פדופילית ואקסהיביציוניסטית, החוזר ומנסה לתקוף קטינות גם כאשר מוטל עליו צו פיקוח.ניכר בו קושי בלשיטה על דחפיו המיניים והתוקפניים והינו הפכפך מאוד ואינו עקבי ואף מתקשה להכיר בחלקיו הסוטים והתוקפניים. לנאשם עולם פנימי ומיני רעוע ותפיסתו את העולם מעוותת ומלאת קיצוניות ופיצולים. וכך מנותחת אישיותו של הנאשם בחוות הדעת בהרחבה.לאחר שנשקלו הפקטורים הסטטים באשר למסוכנותו וכך גם הפקטורים הדינמיים, לרבות גורמי הסיכון, של המצאותו של הנאשם בקרבת קטינות ללא השגחה ופיקוח, נקבע כי כל אלה מצביעים על רמת מסוכנות גבוהה מאוד לרצדיביזם מיני.

הצדדים הגיעו ביניהם להסדר טיעון מסויים, כפי שיפורט להלן.

לטעמה של התביעה הנאשם הפר הפרה בוטה את צו הפיקוח שהוטל עליו. מדובר בחוק חדש, ושומה על בתי המשפט להבהיר בענישה מחמירה את החשיבות שיש בפיקוח על פי חוק זה ואת החומרה שיש בהפרת צוים הניתנים מכוחו של חוק זה.

התביעה הפנתה אל הערכת המסוכנות ואל הקביעה בעניינו של הנאשם וביקשה ללמוד ממנה באשר לענישתו של הנאשם.

עוד ציינה התביעה אף את העבירה השנייה אשר יוחסה לנאשם.

התביעה הדגישה את עובדות האירוע אשר לפיהן במהלך אותו יום הסתובב הנאשם בסמוך לבתי ספר וגני ילדים, כאשר הוא מתצפת לעברם , עד כי החל ללכת בעקבותיהן של שתי קטינות ואף לרוץ בעקבותיהן. כל אלה כאשר רוכסן מכנסיו פתוח ואך סוודר הכרוך על מתניו מכסה על כך. המגע עם הבנות נמנע על ידי קצין הפיקוח שעצר אותו.

התביעה שעתרה להפעלת העונש המותנה בעניינו של הנאשם, הציגה את קוי הדמיון בין העבירות הקודמות בהן הורשע ואשר בגינן תלוי היה ועומד כנגד הנאשם עונש מותנה לבין המעשים נשוא תיק זה. לטעמה של התביעה, הדברים מוכיחים כי קיימת בהתנהגותו של הנאשם מסוכנות רבה.

במסגרת הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים עתרה התביעה כי יוטל על הנאשם עונש כולל, אשר יכלול הפעלת העונש המותנה בן שמונה עשר החודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בחופף ובמצטבר, כך שסך הכל יוטל על הנאשם עונש של שלוש שנות מאסר ותשעה חדשים לריצוי בפועל.

ב"כ הנאשם הדגישה כי בפועל לא היו קרבנות עבירה לעבירות בהן הורשע הנאשם וכי הנאשם ער לבעייתו מעוניין לסייע לעצמו בקבלת טיפול.

עוד הבהירה ב"כ הנאשם כי אמו של הנאשם חולה והציגה תעודה רפואית המעידה על מצבה.

עתירתה של ב"כ הנאשם, במסגרת הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים היתה כי סך העונש שיוטל על הנאשם, לרבות הפעלתו של העונש המותנה, יהיה בן שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל.