מדינת ישראל נ' לוי

החלטה

כתב האישום המקורי הוגש כנגד המבקשת בבימ"ש בת"א, משום שמקום ביצוע העבירה הנטענת – נהיגה בשכרות היה בת"א וכך אף מקום מגורי הנאשמת, אולם הנאשמת העתיקה מגוריה לירושלים ולכן ביקשה העברת הדיון לבימ"ש לתעבורה בירושלים ונענתה.

לימים נמחק כתב האישום, לבקשת הנאשמת ובהסתמך על פס"ד עוזרי של בימ"ש לתעבורה בירושלים, אולם משפסק דין זה נהפך בערעור, הוגש כתב האישום מחדש כנגד הנאשמת, כמו גם כנגד נאשמים רבים כדוגמתה.

עתה טוען ב"כ המבקשת כי היה מקום להגיש את כתב האישום בת"א, לא משום שהנאשמת מתגוררת שם, אלא משום שכך נעשה לגבי כתב האישום המקורי.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם כי קבלתה יגרום להפעלה מיותרת של כוח אדם במערכת המשפט ובמעבר התביעה ומצביעה על העובדה כי הנאשמת מתגוררת בירושלים.

כל עוד מקום מגורי הנאשמת הינו בירושלים, הרי שהגשת כתב האישום בירושלים תואם את הוראות סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב – 1982 , על אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לבקשת המבקשת. מה שקובע הוא מקום מגורי הנאשמת בפועל ולא הכתובת השגויה הנקובה בכתב האישום.

נראה כי מאחורי הבקשה מסתתר ניסיון לבחור שופט או בית משפט שיקלו עם הנאשמת, ולא הרצון לעמוד על קיום סדרי הדין ככתבם וכלשונם, לכך אין בית המשפט יכול לתת יד, לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"א, 19 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: