מדינת ישראל נ' לוי

החלטה

המבקשת הגישה "בקשה דחופה למתן צו יציאה", כמשמעותו של צו זה בסעיף 8(א) לחוק ניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי"ב – 1952 ("החוק"). הבקשה הובאה בפניי היום כשופט תורן.

בפתח הדברים אציין כי על אף האמור בתקנה 3 לתקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי הדין), תשל"ו – 1976 ("התקנות"), לפיה דיון בבקשה מעין זו אמור להיערך תוך 24 שעות ממועד הגשתה, בכוונתי לקבוע מועדים ארוכים יותר לבירור הבקשה. זאת, הן מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט והן מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט בהתאם לתקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאשר הטעם לדבר נעוץ בהעדר דחיפות במידה כזו המצריכה דיון בקבועי זמן כה קצרים, ובמיוחד על רקע העובדה שמן הבקשה עצמה עולה כי הבעיות נשוא הבקשה החלו לפני זמן רב מאד.

אוסיף ואעיר כי ספק בעיניי אם ההסדר הקבוע בתקנות האמורות הינו ראוי וספק אם הוא מתאים למצב המשפטי כיום, לאחר חיזוק מעמדן של זכויות הפרט במשפט באופן כללי, ובמיוחד לאור הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפסיקה מכוחו. מדובר בתקנות המסדירות את סדרי הדין בדיון שבסופו עשוי להינתן צו להוצאת אדם מ"מוסד" כהגדרתו בחוק, לרבות תוך שימוש אפשרי בכוח, תוך פגיעה אפשרית בזכויות היסוד שלו, בשל הצורך לאזן בינן ובין אינטרסים מוגנים אחרים.

דומני כי טוב יעשה מחוקק המשנה אם ישקול האם אין מקום לשינוי ההסדר עתיק היומין הקבוע בתקנות אלה (יוער כי התיקון משנת 2003 בנוסח התקנות עסק אך ורק בהתאמת מושגים, ונראה כי מהותית לא חל בהן שינוי מאז הותקנו לפני כשלושה עשורים ומחצה).

עוד אעיר שדומני כי יפה נהגה המבקשת שעה שבחרה להגיש תובענה עיקרית בדרך של המרצת פתיחה, ואף לתמוך טענותיה בתצהיר ערוך כדין (אף שלכאורה התקנות אינן מחייבות אותה לעשות כן), וכי זוהי הדרך הראויה לבירור בקשה כדוגמת הבקשה דנא, בקשה שקבלתה עשויה להיות בעלת משקל לא מבוטל מבחינת המשיב בבקשה.

ומן הכלל אל הפרט - מעיון חלקי בנספחיה הרבים של הבקשה עבת הכרס עולה כי למשיבה שתי בנות, כי כתובתה של אחת מהן ופרטי ההתקשרות עימה מצויים בידי המבקשת וכי לאור ריבוי האירועים העובדתיים המתוארים בבקשה הדעת נותנת כי אף כתובתה של בת נוספת ופרטי התקשרות עימה מצויים בידי המבקשת. אני מורה למבקשת להמציא לידי כל אחת מבנותיה של המשיבה במסירה אישית את התובענה והבקשה על נספחיה בצירוף החלטתי זו. המצאה זו תבוצע עד ליום 14.2.11 שעה 21:00. ככל שלא ידוע למבקשת מענן של בנותיה של המשיבה, או מי מהן, תגיש המבקשת הודעה לתיק ביהמ"ש עד ליום 14.2.11.

ככל שידוע למבקשת כי למשיבה ילדים נוספים, מתבקשת המבקשת לברר את מענם ולבצע המצאה כאמור אף לידיהם.

בנוסף, אני מורה כי המצהיר מטעם המבקשת, מנהל המרכז הרפואי ("המנהל"), ימסור למשיבה עצמה את הבקשה על נספחיה, ויסביר למשיבה בתמצית - ככל שהדבר מתאפשר - את משמעות הבקשה שהוגשה, בנוכחות היועצת המשפטית של המרכז הרפואי, אשר תתעד בכתב את הליך מסירת המסמך וההסבר. המנהל יבקש מן המשיבה לחתום על מסמך המאשר קבלת הבקשה לידיה, וככל שהמשיבה תסרב לחתום יועלו הדברים על הכתב בתצהיר קצר של המנהל. ככל שהמשיבה תסרב לקבל את המסמכים לידיה, יושארו המסמכים בחדרה, בסמוך למיטתה. מסירה זו תבוצע עד ליום 14.2.11 שעה 17:00.

אני קובע הבקשה לדיון ליום 21.2.11 שעה 10:30.

אני מורה לבנותיה של המשיבה להתייצב לדיון.

ככל שהמשיבה מעוניינת להגיש תשובה לבקשה למתן סעד זמני, תשובת המשיבה תוגש עד ליום 20.2.11 ועותק ממנה יומצא בו ביום לפרקליטות מחוז חיפה, אזרחי, לא יאוחר מהשעה 13:00.

ככל שהמשיבה תהא מיוצגת, ישקלו ב"כ הצדדים הגעה להסדר דיוני לפיו הדיון בבקשה ובתובענה העיקרית יאוחד, המשיבה תגיש תשובה אחת לבקשה ולתובענה העיקרית, וייקבע מועד אחד לדיון, תוך פרק זמן קצר מן הקבוע בתקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יושג הסדר דיוני כאמור – יגישו הצדדים הודעה על כך והדיון שנקבע לעיל יבוטל. בהעדר הודעה בדבר הסדר דיוני כאמור וכן החלטה בה בוטל הדיון - יחולו המועדים שנקבעו לעיל.

מאחר והחלטה זו נחתמת ביום ה' לאחר שעות העבודה של המזכירות, המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ המבקשת ידנית, ותוודא טלפונית קבלת ההחלטה, ביום א' 13.2.11, מוקדם ככל האפשר.

בשולי הדברים; ב"כ המבקשת מתבקש להעביר העתק החלטה זו למשרד המשפטים – מחלקת ייעוץ וחקיקה, תוך הפניה לאמור בעמ' 1 לעיל, ש' 13-20.

ניתנה היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: