מדינת ישראל נ' לוי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו ביום 13.6.13, בעבירה של עיסוק בעסק טעון רשיון ללא רשיון, עבירה על סעיפים 4, 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968, כמפורט בכתב האישום.

באי כוח הצדדים פירטו בפני כי ביחס לנאשם מתנהל אף הליך אזרחי במסגרתו ניתנו המלצות בית משפט לפינוי המקום לתקופה של כ – 5 חודשים. המלצות אלו עמדו בבסיס גיבושו של הסדר הטיעון אשר גובש עתה בין הצדדים.

מפי בא כוח הנאשם למדתי, כי הנאשם פועל נמרצות על מנת לנסות ולהסדיר עניין רישיון העסק.

בא כוח הנאשם פירט כי המדובר בעסק המתנהל עשרות שנים.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט, ושיקול זה הנני שוקלת כשיקול לקולא.

בנסיבות הענין ולאחר ששקלתי את כלל טיעוני הצדדים, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 3000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.01.14 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

ניתן בזאת צו סגירה ואיסור עיסוק בחצרים. הצו יכנס לתוקפו ביום 27.05.14 אלא אם כן יהא בידי הנאשם רשיון עסק כדין.

ניתן בזאת צו בהתאם לסעיף 16 (3) האוסר על העברת זכויות הניהול בעסק, כל עוד אין בידי הנאשם רשיון עסק כדין.

הנאשם יחתום על כתב התחייבות להימנע מהעבירה על חוק רישוי עסקים לתקופה של שנתיים מהיום. סכום ההתחייבות 6000 ש"ח. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם ל- 7 ימים. ההתחייבות תחתם במשרד הסנגור ותומצא לתיק בית המשפט בתוך 21 יום מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"ד, 26/12/2013 במעמד הנוכחים.

שלהבת קמיר-וייס, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: