מדינת ישראל נ' לוי

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים לפי סעיף 192 לחוק; תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט-1969, זאת לפי המפורט בכתב האישום.

2.הצדדים הגיעו לסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן , יורשע בגינו, ויופנה לקבלת תסקיר.

ככל שהתסקיר יהיה חיובי- יעתרו הצדדים בהסכמה ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות ומע"ת, וככל שיהיה שלילי- יטענו הצדדים באופן פתוח לעניין העונש, והמאשימה תעתור למאסר בפועל.

לאחר קבלת התסקירים בעניינו של המשיב- הודיעו הצדדים על מתווה חדש של הסדר הטיעון- לפיו יעתרו במשותף למאסר של 6 חודשים בעבודות שירות, מע"ת, פיצוי ע"ס 2,000 ₪ לסייר הביטחון וקנס ע"ס 1500 ₪ (התבקש לקזז פיקדון כספי בתיק).

3.מתסקיר שירות המבחן מיום 31.12.12 עולה כי מדובר בגבר כבן 37, רווק המתגורר עם הוריו, וכיום בעקבות צו הרחקה –מתגורר בפתח תקווה. מסר כי ברקע לעבירות נשוא תיק זה עומד סכסוך ירושה בין משפחתו למשפחת המתלוננים, דודו ובנו.

מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי אין לו תיקי מב"ד חדשים, אך יש לו שתי הרשעות קודמות, כשהאחרונה שבהן משנת 1999, בגין עבירות תקיפה בתנאים מחמירים, התנהגות פרועה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

מתולדותיו עולה כי יש לו שלושה אחים ואחיות משתי מערכות נישואים של אמו, לפני כשנתיים נפטרה אחת מאחיותיו ממחלה. ביחס לשאר אחיו- מסר כי תפקודם תקין, וכי הקשר עימם קרוב.

סיים 12 שנות לימוד וגויס לצבא, וכבר בתחילת שירותו הצבאי התגלה כי סובל מבעיות בריאות שאינן מאפשרות את המשך שירותו.

שוחרר מהצבא והוכשר לתפקיד מטפל בחוסים הלוקים בפיגור שכלי (הוצגה תעודה). עד לביצוע העבירה –עבד במעון לחוסים במשך כ-8 שנים. בעקבות הרחקתו מעיר מגוריו ,בו שוכן גם מקום עובדתו, ולקראת גזר הדין, יצא לחל"ת, וכיום עובד בבית אבות. הציג את הערכת העובד שניתנה לו במעון ממנה עולה כי הינו אהוב על הדיירים ומשרה אוירה נעימה.

במסגרת הליך האבחון שוחח השירות עם נפגע העבירה- מר אריאל לוי, שמסר כי במהלך האירוע חשש לחייו וכי גם בעבר היו לנאשם התפרצויות זעם קשות.

נושא חלוקת הקרקע והסדרי הירושה עומד להכרעה בבי"ד רבני, וכיום בהעדרו של הנאשם- שורר שקט, ואין קשר בין המשפחות.

במהלך תהליך האבחון ובהתייחס לעבירות נשוא תיק זה- עלה כי הנאשם צורך אלכוהול בדרך שיש בה כדי להעמידו ואת סביבתו בסיכון. בבוקר העבירה שתה אלכוהול ולמעשה התפרצותו האלימה הייתה בהיותו תחת השפעת אלכוהול. הוא צורך אלכוהול בצורה לא מבוקרת, ובהתאם לכך הוצע לו להשתלב בתהליך אבחון ובטיפול בעמותת אפש"ר. מסר כי אף שאינו תופס את שתיית האלכוהול כבעיה בחייו- מסכים להפניה זו אולם לא במסגרת דחיית מועד הדיון.

לאור האמור, והעובדה כי יש לבחון לעומק את נושא התלות של הנאשם באלכוהול, כמו גם ההערכה כי ביצוע העבירה קשור באופן הדוק עם צריכת אלכוהול, אין באפשרות השירות לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

מתסקיר משלים מיום 28.2.13 עולה כי במהלך הדחייה שב הנאשם והדגיש כי הרשעתו הדין ושליחתו לעבודות שירות תביא לפגיעה במקור פרנסתו. במהלך הדחייה עבר תהליך אבחון בעמותת אפש"ר. מדיווח העו"ס עורכת תהליך האבחון עולה כי הנאשם הציג את דפוסי צריכת האלכוהול שלו כך ששותה באופן מזדמן, ושתייתו לשוכרה באירוע העבירה הנה חד פעמית. השירות מציין כי הדברים עומדים בפער לאופן שבו הציג הנאשם את דפוסי שתיית האלכוהול שלו בפני השירות.

מסיכום תהליך האבחון שנערך בעמותת אפש"ר מיום 6.2.13 עולה כי לאור תיאוריו של הנאשם, מדובר באירוע חד פעמי, וכי מאחר ואינו חושב שיש לו בעיית שתייה ואינו מביע ברצון להמשך טיפול- העו"ס אינה ממליצה על המשך טיפול במסגרת העמותה.

לאור האמור, הואיל ולדברי הנאשם יש קשר בין צריכת אלכוהול ביום האירוע לבין התנהגותו האלימה, ומאחר ואינו מבטא נזקקות טיפולית בתחום שתיית האלכוהול ובתחום ההתנהגות האלימה- אין בידי השירות המלצה טיפולית בעניינו.

מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 4.4.13 עולה כי הנאשם הביע הסכמתו לריצוי המאסר בעבודות שירות, וכי הומלץ להציבו במוסד "אונים" בכפר סבא, החל מיום 18.6.13.

מחוות הדעת הרפואית עולה כי יכול לעבוד בכל עבודות השירות ללא מגבלות, ללא בעיות מיוחדות.

4.בטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה כי יש לכבד את ההסדר.