מדינת ישראל נ' לוגשי(אסיר)

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין ביצוע עבירה של דרישת נכס באיומים.

ב"כ המשיב לא חלק על העובדות העומדות בבסיס כתב האישום והבקשה, אולם טען כי אותן עובדות אינן מגיעות כדי העבירה המיוחסת למשיב ומכאן שלא קיימות ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב בעתיד.

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 15.10.10 בשעה 13:42 הגיע הנאשם לחנות "מנטה" בתחנת דלק בשד' ההסתדרות 229 בקרית חיים, ניגש לעבר המוכרת אשר עמדה בסמוך לקופה והניח על גבי הדלפק פתק עליו היה כתוב "זה שוד".

המוכרת לא הגיבה לדרישת המשיב ואז נתרגז הנאשם ואמר לה כי זה לא צחוק, הוא רציני וכי תיתן לו את הכסף. המוכרת צעקה לעבר המתדלק שעבד במקום "הוא רוצה את הכסף" ואז יצא המשיב מן החנות והצליח להמלט.

ב"כ המשיב אינו חולק, כאמור, על העובדות כפי שתוארו עד כה.

אומר כבר עתה, כי די בהצגת פתק ועליו רשום "זה שוד" על מנת להוות דרישה כמשמעותה בסעיף 404 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

כל הדיוט יודע שוד מה הוא ומה צריך לעשות כאשר מוצג פתק שכזה. את הסברו של המשיב כפי שבא בהודעתו מיום 26.10.10 שעה 21:53 בשורה 45, אני דוחה מכל וכל.

יתרה מזאת, אפילו לא היה בהצגת הפתק כשלעצמה כדי להוות "דרישה" הרי שהמוכרת בשתי הודעותיה, הן מיום 15.10.10 והן מיום 27.10.10, חוזרת ומציינת כי משלא הבינה את הכתוב על הפתק (המוכרת עולה חדשה מארגנטינה), צעק עליה המשיב "זה לא צחוק, זה רציני, תני לי את הכסף".

בשלב בו אנו נמצאים, די בהודעתה של המוכרת כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האמור ובשילוב שתי העדויות הנ"ל, אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת המשיב במיוחס לו בעתיד.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומה של עילת מעצר, אולם ביקש להורות על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר כשהוא משתית בקשתו על השיהוי בהגשת התיק ובמעצרו של המשיב.

עיון בתיק החקירה מעלה כי המוכרת הגישה תלונה ראשונה בגין האירוע ביום 15.10.10. באותו יום הגיע שוטר לתחנת הדלק והמוכרת מסרה לו את הנייר עליו רשם המשיב "זה שוד".

ביום 22.10.10 המשטרה העתיקה מעתקים נוספים מעיתון שהושאר בזירה על ידי החשוד. המעתקים נשלחו למטה הארצי וביום 25.10.10 התקבלו התוצאות במטה הארצי שהעלו כי שלושה מהמעתקים תואמים לט.א של המשיב.

עוד באותו יום, הוציאה המשטרה צו למעצרו של המשיב וביום למחרת יצאה לעוצרו.

בנסיבות אלה – לא מצאתי משום שיהוי שיש בו כדי להביא להחלטה בדבר שחרורו של המשיב באופן אוטומטי.

זה המקום לציין כי על אף גילו הצעיר של המשיב, הוא צבר לחובתו שתי הרשעות קודמות ואף נשלח לריצוי מאסר בפועל על ידי בימ"ש לנוער והדבר אומר דרשני. גם כשבגר נשלח המשיב למאסר בפועל.

מכלול הנסיבות כפי שפורט לעיל, הביא אותי למסקנה כי יש לקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב טרם מתן החלטה סופית בתיק זה.

אשר על כן, דוחה הדיון ליום 01.12.10 שעה 08:30 לקבלת תסקיר מעצר כאמור.

שירות המבחן מתבקש להתייחס בתסקיר, הן למסוכנות הנשקפת מהמשיב והן לחלופת המעצר המוצעת.

המזכירות תעביר עוד היום באופן ידני העתק ההחלטה לידי שירות המבחן על מנת שיכין תסקיר במועד.