מדינת ישראל נ' לאקוי(עציר)

החלטה

הדיון היום נדחה לצורך קבלת תסקיר מעצר בענינו של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ואיומים.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים בענינו של המשיב ביום 01/09/10, הסכים בא כוחו הקודם של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועתר להורות על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר, וזאת נוכח גילו הצעיר ובהתחשב בעברו הנקי.

בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי על פניו התיק שבפני חמור הוא והעבירות המיוחסות למשיב, מקימות עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות.

ציינתי כי הקלות באה על רקע ויכוח של מה בכך, נוטל אדם סכין ונועץ אותה בגוף זולתו, מלמדת על זלזול ממשי בחיי אדם ועל המסוכנות הנשקפת מפני המשיב.

עוד ציינתי כי אינני מתעלמת מהעבודה כי מדובר באדם צעיר, נעדר עבר פלילי, וברור כי בנסיבות הללו יש לשקול חלופת מעצר. ואולם סברתי כי טרם שבית המשפט יבחן אפשרות שחרורו בחלופה, מן הראוי שמסוכנותו והדרכים לאיינה, תבחנה על-ידי הגורם המקצועי.

לפיכך הוריתי על קבלת תסקיר בענינו של המשיב והדיון נדחה ליום 06/10/10.

בתאריך 06/10/10 הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם שירות המבחן לפיה עקב מעמסת עבודה חריגה לא ניתן היה להערך להגשת התסקיר במועד ושירות המבחן ביקש לדחות את הדיון בענינו של המשיב בשלושה שבועות נוספים.

ב"כ המשיב הסכים לבקשת הדחיה וביקש כי פרק הזמן המתבקש על-ידי שירות המבחן יצומצם בהתחשב בגילו הצעיר עד מאוד של המשיב והעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי וזה לו מעצרו הראשון.

קיבלתי את עתירת ב"כ המשיב והוריתי על דחיית הדיון לצורך קבלת תסקיר להיום.

לדיון היום התקבלה הודעה משירות המבחן, ממנה עולה כי לאחר שנערך בירור עם נציגי שב"ס, הגיעו נציגי שירות המבחן לבית המעצר "הדרים" ביום 18/10/10 לשם עריכת אבחון בענינו של המשיב. אלא ששם נמסר להם כי המשיב יצא לבית המשפט ולא ניתן היה לפוגשו.

בנסיבות הללו, מציין שירות המבחן, כי יזדקק לדחיה נוספת בת 10 ימים לצורך עריכת התסקיר.

ב"כ המשיב עותר בנסיבות הללו כי בית המשפט יבחן אפשרות שחרורו של המשיב בחלופה ולו בחלופה זמנית וזאת עד קבלת התסקיר. לדבריו לבית המשפט הכלים להתרשם מהחלופה ומהמפקחים הנוכחים באולם בית המשפט, ובהתחשב בגילו הצעיר של המשיב ובהעדר עבר, ניתן להורות על שחרורו לאותה חלופה זמנית.

לתמיכה בטיעוניו אלה, מפנה ב"כ המשיב להחלטות שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון בבש"פ 6446/10 ובבש"פ 6989/10.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרורו של המשיב בחלופה זמנית. לדבריו חומרתו של הארוע נשוא כתב האישום מחייב מעורבות של שירות המבחן, דווקא על רקע גילו הצעיר של המשיב והעדר עבר פלילי.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, ונתתי דעתי להלכת בית המשפט העליון כפי שבאה לידי ביטוי באותן החלטות כאמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי נסיבות המקרה שבפני מצדיקות העתרות נוספת לבקשת הדחיה של שירות המבחן וכי לא אוכל להעתר לבקשה לבחון אפשרות שחרורו של המשיב טרם קבלת תסקיר.

סבורני כי נסיבת התיק שבפני מחייבות כי החלטה בדבר שחרורו של המשיב תתבסס על עמדה מקצועית של שירות המבחן, כאשר תסקיר המעצר הינו כלי עזר מרכזי בידי בית המשפט, בבואו לבחון את המסוכנות של הנאשם וטיב חלופת המעצר המוצעת.

חוסר השליטה שהפגין המשיב והאלימות הקשה שנקט תוך שימוש בסכין, מעידים ללא ספק על מסוכנותו ועל קיומה של עילת מעצר של מסוכנות לציבור בכללותו ולא מסוכנות נקודתית.