מדינת ישראל נ' כעביה

פסק דין

הנאשם הודה בפניי בביצוע עבירות של תקיפה סתם, איומים והכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו.

כעולה מכתב האישום בתאריך 4.9.10 החל הנאשם להשתולל בבית מגוריו בכפר כעביה בכך שזרק כיסאות לכל עבר וזרק שולחן שפגע בגופה של אימו.

למחרת היום זרק הנאשם קומקום לעבר אימו, שלא פגע בה. הנאשם איים על אימו באומרו כי יהרוג אותה. משהגיעו כוחות המשטרה לבית המשיך הנאשם ואיים באומרו לשוטרים שישרוף את הבית.

הנאשם נעדר הרשעות קודמות כלשהן.

אודות הנאשם הוגש תסקיר הממליץ על העדפת הפן השיקומי והטלת מבחן למשך 18 חודשים כאשר שירות המבחן מציין כי הרשעה בדין עלולה לגרום למכשולים בהתפתחותו המקצועית והאישית של הנאשם.

המדינה מבקשת להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

הסנגורית מבקשת להקל עם הנאשם ולאמץ את המלצות שירות המבחן ואף לא להרשיעו בדין. הסנגורית מציינת כי הנאשם עומד בכל הקריטריונים שנקבעו בהלכת תמר כתב ומבקשת לתת לנאשם הזדמנות נוספת.

אין חולק כי מעשה הנאשם מעשים חמורים הם ובנסיבות רגילות יש מקום להטיל עליו ענישה משמעותית, מרתיעה וכואבת.

הנאשם בחר להרים ידו על אימו , מעשה שכזה הינו מעשה בלתי נסלח שיש להעניש עליו בחומרה.

יחד עם זאת, ניתן לומר שיש לתת לנאשם הזדמנות נוספת לתקן את דרכיו וזאת בהתחשב בהמלצת שירות המבחן שהצביעו על נזקקות טיפולית וציינו כי הנאשם זקוק להתערבות טיפולית שתעזור לו לזהות מצבי סיכון ויכולת להתמודד עם מצבי כעס ותסכול.

ער אני לעובדה שאודות הנאשם הוגשו שני תסקירים, כאשר בראשון שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית אודותיו.

לאחר שהבין הנאשם את משמעות הטיפול הופנה פעם נוספת לשירות המבחן ובתסקירם השני שירות המבחן מבקש להעדיף כאמור לעיל, את הפן השיקומי וזאת לאחר שהתרשמו כי הנאשם הכיר בצורך לשינוי ונמצא בו מוטיביציה פנימית להכנס לתהליך טיפול.

לא נעלם מעיני כי יתכן וההכרה בצורך בשינוי שהביע הנאשם בפני שירות המבחן, מושפעת ממצב המשפטי, כפי שציין זאת שירות המבחן, אולם אין בכך פסול ובמידה והנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן ויקבל את הטיפול הדרוש משירות המבחן.

הנאשם צעיר בגיל 20 ומשרת בשירות חובה כמתנדב ביחידת הגששים של פיקוד הדרום. הנאשם נעדר כל עבר, הודה בהזדמנות הראשונה, התחרט על מעשיו וקיימת סבירות קלושה כי הנאשם יחזור על מעשיו.

עיון בכתב האישום גם מלמד כי לא נגרם נזק משמעותי כלשהו, למתלוננת ו/או לשוטרים.

ניתן להתרשם כי המדובר במעידה חד פעמית שאינה מלמדת על דפוס התנהגות כרונית אצל הנאשם.

בנסיבות אלו ניתן לאפשר לנאשם להתחיל בדרך השיקומי ולאמץ המלצות שירות המבחן על ידי הטלת צו מבחן לתקופה משמעותית מבלי להרשיעו בדין.

הנאשם בתחילת דרכו ועתידו עוד לפניו ואין מקום בשלב זה לפגוע בסיכויו להשתלב בעתיד בחברה שכן הרשעה יש בה כדי להציב בפני הנאשם מכשולים בהמשך דרכו.

אשר על כן, הנני קובע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום אך זאת מבלי להרשיעו בדין.