מדינת ישראל נ' כטאב

ב"כ הנאשם – עו"ד רועי לנג

הנאשם – בעצמו

עו"ד ד"ר מזאל – ב"כ בעל הרכב

גזר דין

1.הנאשם הורשע לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של הסעה שלא כדין לפי ס' 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952, נהיגה בקלות ראש לפי ס' 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], הסעת נוסעים מעל המותר לפי ס' 84(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961, אי חגירת חגורת בטיחות לפי ס' 83ב(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961, והסעה שלא כדין לפי ס' 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.

על פי האישום הראשון, בתאריך 7.4.10 בשעה 13:05 בכביש 444 דרומית לצומת כוכב יאיר מכיוון ירושלים, הסיע הנאשם ברכב מסוג פורד אקונוליין את 18 התושבים הזרים המפורטים בכתב האישום, ששהו בישראל שלא בחוק, בתמורה לתשלום.

בנסיבות אלה, זיהה הנאשם את החסימה שביצעו בכביש השוטרים זוהר נהרי ואוהב משיח. בהמשך, עצר הנאשם את הרכב בצד הדרך, ונעצר ע"י השוטר שמריהו שלום.

במעשיו המתוארים לעיל, הסיע הנאשם ברכב את התושבים הזרים, בכמות העולה על המותר ובלא חגורות בטיחות, וכן נהג בקלות ראש או ברשלנות.

על פי האישום השני, בתאריך 14.2.10 בשעה 14:50 במחסום חיזמא לכיוון ירושלים, הסיע הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן את חאלדה שמאנסה, שהיא תושבת זרה ששהתה בישראל שלא כחוק.

2.במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, כשעמדת המאשימה למאסר בפועל וענישה נלווית, ואילו עמדת ב"כ הנאשם יטען באופן פתוח.

3.בתסקיר שירות המבחן מתאריך 9.6.11, סקר השירות את תולדותיו של הנאשם, ובין היתר ציין כי הינו בן 24, נשוי ואב לילד בן שנתיים וחצי, ואשתו בהריון בחודש רביעי. הוא בן למשפחה ערבית מוסלמית, טרם מעצרו התגורר עם אשתו ובנם בבית שכור בשכונת בית חנינא, ועבד עם אביו בחברת בניה.

משפחת המוצא של הנאשם מונה 10 נפשות, ו8 אחיו בין הגילאים 6-26, כשהנאשם הינו השלישי בסדר הלידה. האב בן 47 ועובד כמנהל עבודה בחברת בניה באזור השרון, האם בת 47 עקרת בית. שתי אחיותיו נשואות ומנהלות משק בית נפרד ממשפחת המוצא, ושאר האחים לומדים. הנאשם תיאר מערכת יחסים תקינה בין בני המשפחה, ולדבריו כל בני המשפחה מנהלים אורח תקין ללא בעיות וקשיי תפקוד מיוחדים.

משיחה שנערכה עם האב, התרשם שירות המבחן מהתייחסות רצינית ועניינית לנסיבות העומדות ברקע למעצרו של הנאשם, הבנת משמעות תפקיד הפיקוח והצורך בהשגחה עליו, וכן מדמות הורית סמכותית ומציבה גבול באופן שיפחית מסיכון אפשרי.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, בהמשך למד במכללה במשך שנתיים, והינו בעל תעודת מקצוע של טכנאי תקשורת, ועם תום לימודיו עבד במקצועו. לפני כ-3 שנים עבר לעבוד עם אביו כפועל בחברת הבניה בה עובד.

הנאשם התחתן בגיל 20 עם אשתו שהינה היום בת 20, ותיאר מערכת יחסים תקינה בדרך כלל ביניהם. מסר כי בשנה האחרונה קיימים מתחים בינו לבינה וזאת על רקע מעצר הבית וחוסר יכולתו להיות עם בני משפחתו, במיוחד על רקע העובדה שמעצר הבית בבית הוריו. בחודש האחרון אשתו נמצאת אצל משפחת המוצא שלה.

הנאשם תיאר תחושות קשות סביב מעצרו, הן על רקע היותו מעצרו הראשון, והן על רקע הקשיים הכלכליים והמשפחתיים שנגרמו לו עקב כך.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בחור צעיר בעל רמת אינטליגנציה תקינה, בעל יכולת מילולית תואמת, בעל מערכת יחסים נורמטיבית ובעל יכולות וכוחות, רצון ושאיפות לניהול אורח חיים תקין, הבאים לידי ביטוי בהשקעת מאמצים רבים בהשתלבות בעבודה קבועה ויציבה, לצורך פרנסת עצמו ובני משפחתו. מעורבותו בביצוע העבירה הנוכחית הינה מעורבות ראשונה ויחידה לחייו, ולהערכתם ניתן להתייחס אליה כאירוע חריג שאין בה ביטוי לדפוסי התנהגות בעייתיים ועברייניים מגובשים וקבועים אצלו.

יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן כי קיימים אצל הנאשם דפוסים אישיותיים והתנהגותיים ילדותיים ובלתי בשלים, הוא סובל מתחושות תסכול על רקע האחריות הכבדה שלקח על עצמו מגיל צעיר לפרנסת המשפחה, שלא תאמה אז את רמת בשלותו. בין היתר בולטים אצלו קושי בדחיית סיפוקים, קושי בהתמודדות בונה עם קשיים ולחצים, ונטיה שלו במקרים כאלה להתנהג בצורה אימפולסיבית, בלתי שקולה, ללא יכולת לקחת בחשבון ולחשוב על התוצאות וההשלכות האפשריות של התנהגותו זו, כפי שבא לידי ביטוי בעבירה זו.

בהתייחסותו למעורבותו בביצוע העבירה, קיבל על עצמו הנאשם אחריות חלקית לביצועה. הוא מסר כי ברקע לביצוע העבירה עמדו קשיים כלכליים, ושנקלע אליהם באותה תקופה בה היה מחוסר עבודה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם פעל ללא בדיקה ובחינה מעמיקה באשר לתוצאות והשלכות התנהלותו, התקשה להפעיל שיקול דעת הולם, דבר שגרם למעורבותו בפלילים, וביטל תחושות של צער וחרטה שנשמעו כנים ואמיתיים.

למעצרו בבית המעצר, ובהמשך שהייתו בתנאי מעצר בית ולניהול ההליכים המשפטיים נגדו ישנה השפעה חזקה ואפקטיבית עליו בכיוון המחשת חומרת מעשיו, חידוד גבולות, והרתעה.