מדינת ישראל נ' כהנוב

פסק דין

בע"פ 3015/09, מ"י נ' פואד קדיח (לא פורסם, 20.07.10), אמר בית המשפט העליון וחזר ש"ההלכה הידועה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת עונש שהוטל ע"י הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה".

במקרה שבפנינו, מערערת המדינה על כך שבית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה פראג-לבוא) ביום 17.06.10, גזרה דינו של המשיב, שהורשע בנהיגה בשכרות, כאשר בדמו נמדדו 410 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף לעונש פסילה בפועל של 8 חודשים בלבד, בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית וכן לא הטילה עליו נאסר מותנה.

בידוע הוא, שעפ"י סעיפים 39 א' ו-36 (ב) קיים עונש מינימום של שנתיים פסילה, ואפשר, בנסיבות חריגות, לקצר התקופה או לקבוע שחלקה תהיה על תנאי.

בית משפט קמא, בגזר דינו, קבע כי הוא מקצר "קמעה" את עונש פסילת המינימום שאליו היה ער, וזאת בשל כך ש"המשיב הודה והביע חרטה, אישיותו נורמטיבית, עברו התעבורתי אינו מכביד ודו"ח המאפיינים שלו היה תקין באופן יחסי".

אכן צדק בית המשפט קמא. המשיב הורשע עפ"י הודאתו והביע חרטה, אין לו הרשעות בדין בהיבט הפלילי הטהור. גם עברו התעבורתי איננו מכביד. למשיב רישיון נהיגה כ-11 שנים ולחובתו 6 הרשעות, אם כי זה מקרוב והורשע בעבירה של אי-ציות לתמרור ב' 37, ונכנס לרמזור בניגוד לאור אדום, שאינן "פעוטות".

אין לראות בכל הגורמים שקבע בית המשפט קמא כנסיבות מיוחדות, אכן טעמים המצדיקים הקלה של ממש בעונש הפסילה, וגם אם כן, בוודאי שקיצור תקופת המינימום ב-33% מהשנתיים הקבועות בדין, הינן הקלה המוצדקת בנסיבות המקרה שבפנינו ולכן, צריך לומר שבית משפט קמא טעה טעות מהותית וסטה באופן ברור ממדיניות הענישה הראויה, ולכן, על ערכאת הערעור להתערב בפסילה.

הנני מוצא, בנסיבות מקרה זה, להתערב רק בעונש הפסילה בפועל, ועונש הפסילה בפועל יעמוד על 24 חודשים, החל מיום הפקדת הרישיון, בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית.

יתר רכיבי גזר הדין ישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: