מדינת ישראל נ' כהן

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 11.7.12, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר משה אביעד, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות, שסומנו נ/1 ופלט שיחות מחברת הסלולר, שסומן נ/2.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 11.7.12, בסמוך לשעה 11:46, נהג הנאשם ברכב בבת ים, ברחוב הלפר, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב הרצל, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא אוחז טלפון נייד בצבע שחור, בידו הימנית ומצמידו לאוזנו הימנית.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ובשלב זה, הניח הנאשם את הטלפון הנייד על מושב הנוסע לצידו.

העד רשם מפי הנאשם את הדברים הבאים:" אני לא דיברתי בטלפון, יש לי דיבורית".

העד ציין כי ברכב הנאשם אכן מותקנת דיבורית.

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך לא אחז בטלפון הנייד בידו ולא עשה בו שימוש.

לטענת הנאשם, הטלפון הנייד היה מונח בנרתיק המוצמד לחגורתו והוא הוציא אותו לאחר שהעד עצר אותו וניגש אליו, על מנת להראות לו כי לא בוצעו שיחות, אך העד סירב לבדוק זאת.

עוד טען הנאשם, כי העד לא יכול היה לראות, ממקום עמידתו, אם הנאשם אוחז בטלפון נייד, אם לאו.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו, כיוון נסיעת הנאשם, המרחק ביניהם, האופן בו אחז הנאשם במכשיר הטלפון הנייד וכן ציין כי הבחין בו מניח אותו על המושב לצידו, לאחר שנדרש לעצור את הרכב.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם לא עשתה עלי רושם אמין. הנאשם מיקד חקירתו הנגדית של העד בטענה כי לא יכול היה לראות אם הוא אוחז בטלפון נייד ממקום עמידתו, מבלי שהעלה כל טענה שיש בה כדי לספק הסבר חלופי לפרטים אותם ציין העד בדו"ח – צבע מכשיר הטלפון, אופן אחיזתו ועוד.

אין בעובדה כי ברכב הנאשם מותקנת דיבורית, כדי למנוע את השימוש בטלפון נייד.

אין באמור ב- נ/2, כדי לסייע בהגנת הנאשם, שכן לא ניתן לדעת איזה מכשיר היה עמו ברכב בעת העבירה וכן, קיימים שימושים רבים לטלפון נייד, אשר לא יבואו לידי ביטוי בפלט שיחות מחברת הסלולר.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.