מדינת ישראל נ' כהן

החלטה

בפני בקשה של המדינה להורות על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים לאחר שלכאורה נהג במהירות של 184 קמ"ש במקום בו המהירות המכסימאלית המותרת היא 80 קמ"ש.

ב"כ המדינה חזרה על נימוקי הבקשה תוך שהדגישה כי המהירות המיוחס משקפת מסוכנות המצדיקה את קבלת הבקשה.

עוד טענה המדינה כי בידיה ראיות טובות לכאורה נגד המשיב וכי לא חל כל כרסום באיכות הראיות המצדיק את דחיית הבקשה.

ב"כ המשיב טען כי רשיונו של המשיב כבר הוחזר לו בשל אי התעקשות המדינה על שמיעת הבקשה בתוך 30 ימי הפסילה המנהלית.

לשיטת ההגנה יש במצב עובדתי זה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

עוד נטען כי באיכות הראיות שבידי המדינה חל כרסום מהותי שכן אין אינדיקציה ברורה לשמירת קשר עין עם הרכב החשוד ויותר מסביר כי רכבו של המשיב אינו הרכב הנמדד.

עוד הופניתי לעובדה כי המשיב הכחיש מיד את מהירותו בפני השוטר וכי אין תיאור חיצוני של הרכב ברגע נעילתו, תיאור אותו ניתן להשוות לרכב שנעצר בסופו של מרדף.

חומר החקירה הועבר לעיוני כך גם עברו התעבורתי של המשיב הכולל 12 הרשעות קודמות כולל עבירת התרה משנת 2006.

דיון והכרעה –

החזרת רישיונו של המשיב אליו בתום ההליך המנהלי הראשוני אינה מייתרת את הבקשה.

המדינה הגישה את בקשתה בתוך 30 ימי הפסילה המנהלית, והסיבה לשמיעת הדיון לאחר ששלושים ימי הפסילה תמו נובעת מתאריך הדיון אשר נקבע.

אין כל נפקות ממשית לשאלת המסוכנות (שהיא המרכזית בבקשות מסוג זה) גם אם רישיונו של המשיב חזר אליו לפני מספר ימים. טענה זו של ההגנה נדחית.

ביחס לראיות שבידי המדינה, ולאחר שקראתי את כל תיק החקירה, נחה דעתי כי יש ממש בחלק מטיעוני ההגנה:

השוטר אשר הפעיל את מכשיר הדבורה במצב מדידה נגדי (מדידת תנועה נגדית לכיוון מיקום הניידת הנייחת) לא הצליח להשתלב בתנועה לצורך ביצוע פרסה ותחילת עיקוב אחר הרכב החשוד.

השוטר מתאר כיצד הוא נוסע על שול הכביש בכיוון הנגדי לכיוון הרכב החשוד ומנסה ללא הצלחה להשתלב בתנועה.

השוטר אף מדווח בקשר על מצבו למוקד, ובכל זאת טוען כי הצליח לשמור על קשר עין עם הרכב שנע לכאורה בכיוון הנגדי במהירות של 50 מטר כל שנייה.

הטיעון לפיו נשמר קשר עין עם הרכב המתרחק בנסיבות המתוארות אינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון ואינו מתיישב עם תיאור נסיבות המקרה כפי שנכתב ע"י השוטר עצמו.

כמובן שלטענה לפיה נשמר קשר עין יש משקל רב בשלב משפטי זה בו נדרשות ראיות לכאורה, אך באותה הנשימה חל גם כרסום באיכות הראיות המצדיק את צמצום מסגרת הפסילה על אף המסוכנות החריגה הנובעת מהמהירות המיוחסת בכתב האישום.

אני קובע כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המשיב, אך עד לשמיעת עדותו המלאה של השוטר האוכף, חל באיכות הראיות כרסום מהותי המצדיק מתן משקל במסגרת הליך זה.