מדינת ישראל נ' כהן

החלטה

זו פעם שלישית(!) בה המאשימה מתעלמת מהחלטות ביהמ"ש.

בניגוד להחלטה מיום 17/12/2012, המאשימה לא וידאה כי העדות מטעמה זומנו כדין קודם לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18/4/2013.

חרף מחדלה זה של המאשימה נתקבלה בקשתה, ובניגוד לעמדת ההגנה נקבע מועד נוסף לשמיעת הראיות. עם זאת, המאשימה שבה ונדרשה לוודא זימונן כדין של העדות. בנוסף נקבע והובהר כי מחדל נוסף מטעם המאשימה לא יביא לדחיה נוספת של הדיון.

בישיבה שהתקיימה ביום 20/5/2013 התייצבה המאשימה פעם נוספת מבלי שקיימה את ההחלטה ולא הציגה אישורי מסירה לעדות.

על אף מחדלה הנוסף של התביעה, לנוכח הצהרת התובע כי אישורי המסירה אמורים להגיע לידי המאשימה "בזמן הקרוב", אפשרתי לה להציג את אישורי המסירה בתוך 21 יום.

והנה, עתה מונחת לפניי בקשת המאשימה, בה היא מודיעה כי לא עלה בידה "לאתר" את אישורי המסירה. המאשימה הוסיפה, עשתה דין לעצמה, פעלה מיוזמתה שלא בהתאם להחלטה מיום 20/5/2013, זימנה את העדות להתייצב לדיון בבית המשפט, ורק לאחר מכן ביקשה כי ייקבע דיון במועד אליו זימנה אותן.

המאשימה לא היתה רשאית לפעול בניגוד להחלטה מיום 20/5/2013, לזמן גורם כלשהו להתייצב לדיון שלא נקבע על ידי ביהמ"ש ולנסות להעמיד את ביהמ"ש בפני עובדה מוגמרת.

בנוסף, בבקשה לא פורטה תגובת הסניגור, לא הובהר האם הוא מסכים לבקשה והאם מועד הדיון תואם עמו. מהאמור בבקשה כי אישורי המסירה "מועברים לעיון הסניגור" נראה כי המאשימה מבקשת להעמיד גם את ההגנה לפני עובדה מוגמרת, ואינה סבורה כי קיים פגם בכך שהדיון יתקיים במעמד צד אחד.

אסתפק באמור לעיל, ולא ארחיב מעבר לכך.

הבקשה לקיום דיון נדחית.

בהתאם להחלטה מיום 20/5/2013 ומשלא הוצגו אישורי מסירה, אני מזכה את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: