מדינת ישראל נ' כהן

החלטה

ב"כ הנאשמת העלה טענה באשר לחוקיות ההליך הקודם בעניינה.

ראשית דבר, טענה שכזאת הייתה צריכה להיות מועלת בפני ערכאת הערעור אם חפץ בכך, כמו כן לא מצאתי כל ממש בבקשה. מדובר בחשודה ששוחררה במשטרה בתנאים, כאשר המשטרה הגישה לבית המשפט ביום 25.02.2010 בקשה לקביעת דיון דחוף להארכת תוקף תנאי ערובה, שהוטלו על ידי קצין משטרה, זאת לפי סעיף ו לחסד"פ, סמכויות אכיפה – מעצרים, התשנ"ו 1976.

בסעיף 42 ד' לחוק, נקבע כי "סבר הקצין הממונה כי יש לשחרר את החשוד בתנאים שאינם בתחום סמכותו, או לא בוצעה הערובה במועד, ייעצר החשוד ויובא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ – 24 שעות בפני שופט".

לטענת התובע, לבית המשפט סמכות גם מכוח סעיפים 52 לחוק, וכן אין כל צורך לעצור את החשודה, רק בכדי לקבוע תנאים לשחרורה.

לשיטת הסנגור, הייתה חובה לעצור אותה, ורק אז הייתה קמה סמכות לבית המשפט לקבוע את תנאיה. הטענה אינה מקובלת עליי שכן הסמכות לקבוע תנאים מסורה לבית המשפט, אם כאמור הוגשה בקשה על ידי הקצין הממונה, כאמור בהוראות שבסעיף 42 לחוק.

בענייננו מדובר בחשודה שהגיעה מרצונה לבית המשפט לצורך קביעת תנאי שחרור מוסכמים. מתוך כך לא מצאתי פגם בהתנהלות המשטרה.

זאת ועוד, כאשר הוגשה בקשה היום, להוצאת צו מעצר כנגד החשודה, קמה סמכות לבית המשפט לדון בבקשה, וכל טענה באשר להליכים הקודמים אין בה בכדי לשלול את הסמכות הקיימת בשעה זו בפני בית המשפט, ומתוך כך הדיון יתנהל כסדרו, הסנגור רשאי לשאול שאלות את התובע.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרה של החשודה עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום 01.03.2010 בשעה 18:16.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודה ובא-כוחה, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרה של החשודה למשך 7 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודה חשד בדבר ביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית, גניבה בידי עובד ממעביד, קבלת דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבל דבר, בכך שבעת שעבדה במסעדה באילת מיוני 2007 ועד פברואר 2010 זייפה חשבוניות ורימתה, וגנבה אגב כך סך קרוב למיליון ושמונים ושבע אלף ₪.

החשודה שוחררה בתנאים, ביום 26.02.2010, ולא עמדה באחד התנאים שקבע הפקדה במזומן בסך 10,000 ₪.

בדיון שבפניי היום, טוען החוקר כי מורכבות החקירה והנתונים החדשים שנלמדו מצריכים את מעצרה של החשודה.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות העולה מחומרת המעשים, חשש לשיבוש מהלכי חקירה נדרשים, אי עמידה בתנאי ערובה, וחשש להמלטות מאימת הדין.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודה ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה.

כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי המדובר בהיקף גניבה משמעותי, שנעשתה באמצעים מתוחכמים, אין ספק כי מדובר בחקירה מורכבת שמצריכה פעולות רבות, שכן מדובר בפרק זמן ארוך בו עבדה המתלוננת במקום, והראיות שבתיק שבפניי מלמדות כי החשד נתמך על בסיסים ראויים.