מדינת ישראל נ' כהן

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 18.4.10, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 26.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר אביעד משה, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 18.4.10, בסמוך לשעה 10:06, נהג הנאשם ברכב בבת ים, ברחוב המשמר, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו לצומת עם רחוב העבודה, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא אוחז בטלפון נייד בידו השמאלית ואוחז את ההגה בידו הימנית בלבד.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" זה היה בדיוק לשנייה, באתי לעצור בצד".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך עמד במפרץ חניה ושם שוחח בטלפון הנייד. לדבריו, הוא בלט מעט עם רכבו לתוך הכביש, אך היה בעצירה כאשר ניגש אליו העד.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו על גבי סקיצה שערך במועד רישום הדו"ח, פירט כיווני נסיעה ואופן אחיזת הנאשם במכשיר הטלפון הנייד.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית, שכן למרות הסברים חוזרים ונשנים, לא חקר אותו הנאשם לעניין העבירה גופה.

גרסת הנאשם לפיה היה בעצירה במפרץ חניה ושם שוחח בטלפון הנייד, לא הוצגה בפני העד. כמו כן, גרסתו עומדת בסתירה לדברים שנרשמו מפיו בדו"ח, אשר גם לגביהם בחר שלא לחקור נגדית את העד.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ב , 23 פברואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: