מדינת ישראל נ' כהן

בפני

שופט יצחק יצחק

הכרעת דין

מבוא:

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים ותקיפה סתם.

בין הנאשם למתלוננים נתגלע סכסוך כספי על רקע עיכוב בתשלום שכרו של הנאשם.

על-פי עובדות כתב האישום, בתאריך 22.08.10, בשעה 07:15, בחצר הבית של מתלונן 1, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בחייו ובגופו, בכך שאמר לו:

"מניאק, בן זונה אני אזיין אותך".

בהמשך, תקף הנאשם את המתלונן בכך שאחז בו בחולצתו, טלטל אותו וירק בפניו.

הנאשם המשיך להשמיע איומים כלפי המתלונן באומרו: "אני אגמור אותך" בעודו אוחז אבן אותה הניף לעבר המתלונן.

באותן הנסיבות, בנו של מתלונן 1 ניסה לחצוץ בין השניים. הנאשם תקף אותו בכך שאחז בחולצתו וטלטל אותו וכן איים עליו באומרו, כי אם לא יזוז יגמור אותו.

בהמשך, השמיע איומים נוספים כלפי האב בכך שאמר: "לא איכפת לי להיעצר אבל אני אפרק אותך לחלקים".

השאלה שבמחלוקת:

2. האם הנאשם איים על המתלוננים ותקף אותם ?

פרשת התביעה:

3. המתלונן עד תביעה 1, העיד כי בינו לבין הנאשם קיים סכסוך כספי על רקע אי שביעות רצונו מעבודת הנאשם בגינת ביתו. כמו-כן, המתלונן הוסיף כי הוא חב לנאשם 300 ₪, עבור עבודתו.

באשר לאירוע ציין בעדותו את הדברים הבאים: "הנאשם הגיע לחצר שלי והרים אבן אקרשטיין והניף אותה לעברי ודחף אותי וירק עליי. היו דחיפות בינינו עד שניסו להפריד בינינו" . (פרוטוקול מיום 16.01.12, עמוד 4 שורה 26-27).

בהמשך איים עליו הנאשם באומרו "לא איכפת לי להיעצר, אני אגמור אותך". (פרוטוקול מיום 16.01.12, עמוד 5 שורה 1).

4. המתלונן העיד, כי הדחיפות נמשכו עד שבנו עד תביעה 2 הגיע והפריד ביניהם.

5. המתלונן, עד תביעה 2, העיד כי היה בתוך ביתו ולפתע, שמע צעקות. כשיצא מביתו ראה את הנאשם ואת אביו. הנאשם קילל את אביו בעודו אוחז אבן בידו.