מדינת ישראל נ' כהן

הכרעת דין

נגד הנאשם נרשמה הודעת קנס בגין שימוש במכשיר טלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, שעה שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס, וביקש כי עניינו יובא בפני בית המשפט, שכן הוא כופר באשמתו.

בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 17.1.11, השיב הנאשם לאשמה, כדלהלן: "הטלפון היה בין הרגליים".

להוכחת האשמה, המיוחסת לנאשם, העידה התביעה את סמ"ר טל קרן, אשר ערכה את הדו"ח, שהוגש, סומן ת/1, ושימש כעדותה הראשית.

מהדו"ח, כמו גם מעדותה בפני, עולות העובדות הבאות:

ביום 12.9.10 בשעה 13:05 או בסמוך לכך, שעה שעדת התביעה הייתה בניידת משטרה, בצומת הרחובות מטלון – רענן בתל אביב יפו, במסגרת מילוי תפקידה באכיפת הציות לחוקי התנועה, הבחינה בנאשם, הנוהג במכוניתו ברחוב מטלון. הנאשם החזיק בידו הימנית במכשיר טלפון בצבע שחור, והשתמש בו תוך כדי נהיגה.

העדה הייתה בניידת במרחק של כ- 4 עד 5 מטרים מהנאשם. הבחינה היטב בביצוע העבירה דרך החלון הימני של הניידת. העדה דלקה אחר הנאשם וכרזה לו לעצור. העדה שמרה על קשר עין רצוף עם מכונית הנאשם. אור יום וראות טובה. העדה רשמה מפי הנאשם הדברים הבאים: "אני מחזיק את הטלפון כל הזמן ביד בנהיגה, אבל לא דיברתי".

הנאשם העיד להגנתו. השוטרת עצרה אותו, ואמרה שראתה אותו מדבר בטלפון. הוא הציג בפני השוטרת טלפון קבוע ברכב. השוטרת לא רשמה בדו"ח את העובדה שקיים טלפון קבוע ברכב. הוא לא החזיק את הטלפון ביד, אלא הטלפון היה בין הרגליים, על המושב. צבע הטלפון הנייד שלו הוא שחור. הנאשם טען: "אני לא דיברתי בטלפון" (עמ' 2 שורה 12); "הייתי בשיחה בדיבורית, היא ראתה" (עמ' 2 שורה 14).

לאחר שמיעת הצדדים, בחינת העדויות והגיונן הפנימי, ולאחר שהזהרתי עצמי כי בפני עדות יחידה, אני מעדיפה את גרסת התביעה על פני זו של ההגנה מן הטעמים הבאים:

עדת התביעה הותירה רושם אמין ביותר. העדה ערכה דו"ח מפורט המתייחס לכל יסודות העבירה (ת/1). העדה ניצבה במקום במסגרת מילוי תפקידה באכיפת הציות לחוקי התנועה, וכל תשומת ליבה נתונה לעבירה המתבצעת לנגד עיניה.

העדה עמדה היטב במבחן החקירה הנגדית. העדה אומרת: "אתה נהגת ברחוב מטלון... אני ראיתי אותך בצומת הרחובות, דרך חלון ימין, במרחק 4 עד 5 מטרים, נסעתי אחריך וביקשתי ממך לעצור" (עמ' 1 שורות 20-21).

לו החזיק הנאשם הטלפון בין רגליו, לא הייתה השוטרת, יכולה להבחין בו.

הנאשם בעדותו אישור שהוא פורק סחורה, ומפריע מהלכה התקין של התנועה. ככל הנראה הוא משתמש בטלפון כדי להודיע דבר הגעתו.

הנאשם לא תמך טענתו בראייה כלשהי. לא הוצג תצלום של הטלפון ברכב או אישור כלשהו מחברת התקשורת. לנאשם מספר גרסאות לגבי מקום הימצאות הטלפון הנייד בזמן הנהיגה, וכמו כן לגבי שאלת השיחה בטלפון. הנאשם אישר בעדותו כי מדובר בטלפון נייד בצבע שחור.

סיכומו של דבר בהעדיפי את גרסת התביעה, ולאחר שהזהרתי עצמי, לא נותר לי אלא להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו, שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"ב, 16/01/2012 במעמד התובעת בלבד.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, שעה שהרכב בתנועה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

הנאשם נוהג משנת 87 בעברו 24 הרשעות קודמות מכל הסוגים ובהן נהיגה בקלות ראש בשנת 2008.