מדינת ישראל נ' כהן

החלטה

בפני

כבוד השופטת גילת שלו

המבקש נדון ביום 8.12.94 לעונשים שונים, ובהם מאסר בפועל בן 18 חודשים, ופסילה בפועל למשך שנתיים, במצטבר לפסילה אחרת אותה ריצה.

ככל הנראה, המבקש לא הפקיד את רשיון הנהיגה שלו, וביום 4.12.11 הגיש בקשה לחישוב הפסילה בדיעבד.

לטענתו, מאז גזר הדין לא חידש את רשיון הנהיגה שלו, אך התבקש ע"י משרד הרישוי להמציא אישורי הפקדה מקוריים. לדבריו, הוא הגיש בקשה לחישוב פסילה ותצהיר ביום 29.12.09, אך מאחר והתיק בוער, אינו יכול להציג את התצהיר.

יחד עם זאת, הגיש המבקש תצהיר שהגיש באותו מועד לבית המשפט השלום ברחובות, ודוח סוציאלי מהוסטל "אמצע הדרך", המעיד על הליך שיקומי בו שולב המבקש.

על פי החוק, פסילה תחושב מיום הפקדת הרשיון או תצהיר בדבר העדר הרשיון (סעיף 42 לפקודת התעבורה, ותקנה 557 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961).

גם בית המשפט העליון קבע במספר רב של פסקי דין, כי לאור נוסח החוק, הרי שאין חישוב פסילה בדיעבד, אלא מיום בו הופקד רשיון הנהיגה או התצהיר לבית המשפט (ראו למשל רע"פ 4446/04 - ניסים ביטון נ' מדינת ישראל).

יצויין, כי ביום 18.1.10 דחתה כב' השופטת לביא בקשה דומה של המבקש, וקבעה כי אין לחשב הפסילה בדיעבד. מאחר והתיק בוער, לא ניתן לעיין בבקשה שעמדה בפני כב' השופטת לביא, אך ניתן להניח, כי אכן הוגש לעיונה התצהיר אליו מכוון הנאשם.

בנסיבות אלו, נראה לי כי היה מקום להורות על חישוב הפסילה מיום הגשת התצהיר, היינו 29.12.09.

בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות כב' השופטת לביא, ובכל מצב דברים אחר היה דוחה את הבקשה, ומפנה את המבקש להגיש ערעור על החלטתה.

יחד עם זאת, לאחרונה ניתנה החלטה ע"י כבוד הנשיא יוסף אלון, בע"ח 37074-06-11 (מחוזי-ב"ש) אבו חאמד נ. מדינת ישראל, במסגרתה קיבל את עמדתי בדבר פרשנות החוק באשר לנאשם שביקש חישוב פסילה בדיעבד מיום גזר הדין שניתן בשנת 1991, אך החליט לחשב את הפסילה בדיעבד מטעמי צדק. וכלשונו:

"קשה להלום תוצאה לפיה מניין הפסילה של שנתיים, שנגזרה ביולי 1991, יתחיל להימנות רק עתה.

תוצאה שכזו עולה במידה מסוימת כדי התעמרות שקשה להשלים עימה...

האיזון השיפוטי מחייב שלא לדקדק עם המערער דנן על קוצה של תקנה 557 (ה) ולראות את תקופת הפסילה של השנתיים כתקופה שרוצתה עד תום".

(ראו גם עפ"ת (מחוזי-חיפה) 30484-09-10 אברבנל נ. מדינת ישראל).

לפיכך, לאור חלוף הזמן הרב ולאור המסמכים שהציג המבקש, המעידים על השלמת הליך טיפולי במסגרת הרשות לשיקום האסיר, אני מורה כי הפסילה שהוטלה על המבקש בתיק זה, תימנה מיום 29.12.09, ולפנים משורת הדין, תרוצה בחופף לכל פסילה אחרת.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ב , 06 דצמבר 2011, במעמד הצדדים

גילת שלו, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: