מדינת ישראל נ' כהן

גזר דין

הנאשמת דנן הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגת רכב ביום 21.9.10 ללא רישיון נהיגה תקף (פקע בשנת 1993) וללא ביטוח. בנוסף היא ביקשה לצרף תיק נוסף שעניינו (לאחר תיקון כ"א ע"י המאשימה) נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

עפ"י הסדר הטיעון, שלפי הצדדים נערך על בסיס ראייתי, סוכם כי יוטלו על הנאשמת 6 חודשי פסילה בפועל, ללא ניכוי פסילה מנהלית של חודש, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמת ציינה, כי המחדל שעניינו פקיעת רישיון הנהיגה הוסר בינתיים, שכן רישיונה חודש והוא תקף לעשר שנים.

לאחר התלבטות ועיון בחומר הראיות החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון, הגם שלדידי עונש הפסילה בפועל חורג לקולא מנורמת הענישה הראויה וזאת בעיקר בשים לב לתקופת הפקיעה הארוכה של רישיון הנהיגה, אלא שבסופו של יום מצאתי שהחריגה לקולא אינה בבחינת חריגה בלתי סבירה שיש בגינה לסטות מהסדר הטיעון.

הנאשמת הוציאה רישיון נהיגה בשנת 1986 והוא פקע בשנת 1993. מאז הוצאת הרישיון ועד היום לא נזקפו לחובתה הרשעות בתעבורה ועובדה זו פועלת לטובתה. מאידך, פקיעה כה ארוכה של הרישיון (17 שנה במועד הנהיגה) מצדיקה פסילה ארוכה ומשמעותית לצד עונשים נוספים ומרתיעים. העובדה כי בינתיים תוקן המחדל יש בה אמנם כדי להניח בסיס להקלה בעונש – נוכח הרצון לעודד נהגים שרישיונם פקע להסדיר את חובותיהם ולחדש את רישיונם – אלא שעדיין היה מקום לעונש פסילה ארוך יותר וזאת על מנת שלא יתפרש גזר הדין המקל כהבנה או הקלת ראש במי שמצפצף על חוקי המדינה וממשיך לנהוג אף שרישיונו פקע. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כאשר העונש המוסכם מתייחס גם לעבירה נוספת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בה הודתה הנאשמת.

כאן יוטעם, כי לא מצאתי מה הם אותם כשלים ראייתיים שהביאו לתיקון כתב האישום המצורף ולהמרת העבירה של נהיגה בשכרות (מחמת סירוב) לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אולם, אין בדעתי בנסיבות תיק זה להיכנס לעובי הקורה בבחינת שיקולי התביעה, שכן הפריבילגיה בסופו של יום להחליט על סעיפי החיקוק נתונה בידי המאשימה ונציגיה.

כאמור, משלא מדובר בחריגה בלתי סבירה אני מאמץ את הסדר הטיעון וגוזר את דינה של הנאשמת כדלקמן:

אני דן את הנאשמת למאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשמת לא תשא בעונש זה אלא אם בתוך תקופה של 3 שנים תעבור את אחת העבירות שלהלן ותורשע בגינה.

ואלה העבירות: עבירה של נהיגה בעת פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), או עבירה של נהיגה בעת שכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 4,000 ש"ח או 40 ימי מאסר.

אני פוסל את הנאשמת מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים בפועל, ללא ניכוי הפסילה המנהלית.

אני פוסל את הנאשמת מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשעה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ותורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

הקנס ישולם ב – 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 1.1.2012.

אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

ריצוי הפסילה יחל בתאריך 15.12.2011 בשעה 09:00 אך יחושב בפועל עם הפקדת רשיון נהיגה במזכירות בית המשפט, ואם הרשיון יופקד לפני כן יתחיל חישוב הפסילה מיום ההפקדה.

הנאשמת הונחתה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום

מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ב, 01/12/2011 במעמד הנוכחים.

אינאס סלאמה, סגן נשיא