מדינת ישראל נ' כהן

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום אני מרשיעה אותו בעבירה לפי סעיף 12(1)(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשכ"ב – 1952.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה בניגוד לחוק הכניסה וזאת בנסיבות המפורטות בכתב האישום.

במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הם עותרים במשותף ובהסכמה לענישה צופה פני עתיד כשלצידה רכיב קונקרטי בדמות קנס כאשר המאשימה עותרת כי הקנס יעמוד על סך של 6,000 ₪ ואילו הסנגור עותר לקצוב את הקנס על סך של 4,000 ₪.

שקלתי נסיבות העניין, ההלכות הרלוונטיות וטיעוני ב"כ הצדדים.

אין צורך להכביר מילים על פוטנציאל הסיכון הגלום בעבירת ההסעה וביהמ"ש העליון אף ציין כי חומרתה של עבירה זו רבה מחומרת העבירה של הכניסה.

ברגיל הענישה הראויה בעבירות אלה צריכה לכלול רכיב קונקרטי בדמות מאסר ולמצער מאסר שירוצה בעבודות שירות.

יחד עם זאת הבהיר ביהמ"ש העליון בשורה של הלכות כי כל מקרה צריך להידון לגופו.

במקרה זה חברו וניצבו לימינו של הנאשם נסיבות מקלות ביניהן בין השאר ההודיה, היות הרשעותיו הקודמות ישנות מאוד, מצבו הרפואי של הנאשם כעולה ממסמכים שהציג הסנגור למאשימה וכל אלה מביאים אותי למסקנה כי בבוא המאשימה לכלל הסדר טיעון שקלה והגיעה לכלל הסדר ראוי לאימוץ.

אדגיש כי באופן חריג מוצאת אני גם לאמץ את ההסכמה הנוגעת להתניית רכיב הפסילה וזאת נוכח המצב הרפואי והיזקוקו של הנאשם לרכבו עקב מצב זה.

אשר על כן על יסוד טיעוני ב"כ הצדדים והסדר הטיעון ותוך אימוצו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר למקרה שהקנס לא ישולם.

לפני ולפנים משורת הדין ישולם הקנס ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר ישולמו החל מיום 1.11.11 ובכל 1 לחודש לאחר מכן. אי עמידה בתשלום מהתשלומים תעמיד היתרה לפרעון מיידי.

2.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

3.6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של הסעה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

4.מוצגים: יושמדו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.