מדינת ישראל נ' כהן

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 338(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עלפי עובדות כתב האישום, השליך הנאשם חומר נפיץ, לאחר שהדליקו, לעבר שוטרים. החומר הנפיץ שזרק – פגע בשוטר.

התובעת המלומדת, עו"ד גלי חצב, סבורה, כי מדובר במעשה חמור המחייב ענישה משמעותית הנמדדת בחודשי מאסר לריצוי בפועל.

מנגד, סבור הסניגור המלומד, עו"ד אהוד בן-יהודה, כי כתב האישום אינו נאה לבית משפט שלום, ובכל מקרה, ראוי היה להתברר בערכאה זו של בית משפט שלום ולא יותר, שכן, מדובר במעשה שנעשה ללא כוונה בבחינת "משובת- נעורים", ההולמת אישיותו המורכבת, ואולי הבעייתית של הנאשם, כעולה מתסקיר שירות המבחן.

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, שקלתי הנתונים הבאים:

א. מדובר בחומר שנזרק לעבר שוטרים, שוטר הינו שוטר, ואדם משליך דבר לעבר שוטר – לא יכול להסתתר מאחורי הגנה של משובת-נעורים. לשוטרים יש ליתן את הכבוד המגיע להם, ובוודאי לא להשליך ולא לפגוע בהם במיני חפצים שהם.

ב. העבירה בוצעה בעיצומו של חג הפורים – חג בו לשמחה או לצער נוהגים להשתמש בחומרים דליקים ומרעישים ונראה, כך ההגנה, שהחומר הושלך במסגרת אותו הווי פסול/חיובי שנשתרש בחג הפורים במקומותינו.

ג. הנאשם הורשע בעבירה שביצע ללא כוונה, מדובר בעבירה שבמהותה הינה עבירת פזיזות ורשלנות.

לנאשם – כך כתב האישום – לא היתה כוונה לפגוע בשוטר.

ד. אין מחלוקת שהחומר אותו השליך הנאשם אינו בבחינת "נשק" כהגדרתו על פי חוק.

ה. אין מחלוקת שהחומר אותו השליך הנאשם לא נאסר על פי חוק לשימוש ו/או להחזקה.

ו. אין מחלוקת כי בסופו של ארוע לא נגרם כל נזק למאן דהוא.

ז. גדולה מזו, איננו יודעים מהותו של החומר שהושלך על ידי הנאשם. מדובר בחומר נפיץ – כך הודה הנאשם – ברם, זה יכול להיות קפצון של פורים ויכול להיות חומר משמעותי יותר, ברם על פי המפורט בבית המשפט, לא ניתן היה ללמוד מהו החומר, הסכנה הטמונה בו, אם בכלל.

ח. הנאשם הודה בחקירתו במשטרה, התנצל בפני השוטר מיד בתכוף לארוע, נטל אחריות על שכמו והביע חרטתו המלאה.

ט. הנאשם נעצר בעקבות פועלו בתיק זה לתקופה של כ- 8 ימים ואחר כך שוחרר למעצר בית מלא שנתארך לכדי 7 חודשים תמימים.

באלה הדברים שקלתי השיקולים כולם, והנני לגזור על הנאשם העונשים הבאים:

א. 6 חודשים מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה של אלימות פיזית כלפי גוף אדם, או עבירה לפי סעיף 338 חוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ב. הנני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 ₪ או שישים ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד יום 1.7.11.