מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של התפרצות לבית מגורים וגניבת חפצים בעלי ערך ממנו.

העבירה המיוחסת למשיב היתה עוד בחודש ינואר שנה זו והוא נעצר לרגל חשד לביצוע עבירה זו רק לאחר שנמצאה התאמה בין טביעת אצבע שלו לבין מעתקים שהיו בחדר האמבטיה, בחלון, בחלקו הפנימי, אשר בדירה שנפרצה.

ב"כ הצדדים חלוקים בעניין של קיומן של ראיות לכאורה.

הינני בדעה כי קיימות ראיות לכאורה טובות למדי על מנת לגרום להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

כאמור על החלק הפנימי של חלון האמבטיה נמצא מעתק, אשר התאים לטביעת אצבע של המשיב.

המשיב עצמו לא נתן כל הסבר ואין בנמצא כל הסבר שיכול להסביר מדוע מעתק שלו נמצא על חלון פנימי של חדר האמבטיה במקום שאף פעם לא היה בו.

התמיהות שהועלו על ידי הסניגור לעניין הליך ההשוואה וחווה"ד שנתקבלה אינן יכולות להתקבל.

הוסבר, וזה גם הגיוני, כי בעת שאין בידי המשטרה מעתקים של המשיב לשם השוואה, אזי ייתכן מאוד כי אותם מעתקים שנלקחו מאותו חדר אמבטיה לא ניתנות להשוואה לדבר שאינו בנמצא.

אך משנלקחו מהמשיב טביעות אצבע לרגל עבירה שהוא ביצע, אזי כן ניתן היה להשוות ועל כן בבדיקה החוזרת על ידי השוטר סאמי חארב אכן נמצאה התאמה.

אותה התאמה ראשונית כמובן לא מספקת, כך שהמעתקים שנמצאו על הצד הפנימי של חלון האמבטיה, ביחד עם המעתקים של טביעות אצבעותיו של המשיב נשלחה למטה הארצי ושם נתקבלה חוו"ד חיובית, במובן זה שמעתק אחד שנלקח מחלון האמבטיה נמצא מתאים למעתק שנלקח מאצבעו של המשיב.

לפיכך הינני בדעה כי קיימות ראיות לכאורה טובות למדי על מנת לגרום להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו.

למשיב יש 13 הרשעות קודמות, הכוללות מס' רב של אירועים פליליים, שמרביתן בעניין התפרצויות ועבירות רכוש נוספות.

הינני בדעה כי המשיב עצמה מהווה "פצצה מתקתקת" לשלומו של הציבור וקניינו.

לפיכך יש לשימו מאחורי סורג ובריח ללא אפשרות יציאה מאותו מקום.

אינני יכול לקבל טענת הסניגור כי עצם העובדה שהמשיב נמצא במאסר היום, לתקופה ממושכת, מהווה חלופת מעצר מתאימה, כך שהוא בלאו הכי נמצא מאחורי סורג ובריח.

באם טענת הסניגור היא הגיונית ונכונה, אזי מדוע הוא צריך להתנגד גם למעצר עד תום ההליכים, באם מדובר בדברים של הי נוח.

ידוע לכולי עלמא כי במסגרת הכלא ניתנות זכויות לאסירים, לרבות יציאה לחופשות, לרבות אולי יציאה למקומות עבודה, לרבות זכות יצירת קשר עם אחרים, לעומת עצורים שאין להם זכויות כנ"ל.

אין מקום לחייב את רשויות שב"ס לבטל אותן זכויות, כאשר הדרך הטבעית והנדרשת היא לשים את המשיב כעצור ללא אותן זכויות.