מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

החלטה

זוהי בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 36804-07-10 בו מיוחסות לו שלוש עבירות של הפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם.

נימוקי הבקשה מדברים בעד עצמם.

הטענה הינה כי המשיב בניגוד לצוי בית המשפט האחרון בהם מיום 9/6/2010 בתאריכים 11, 12 ו-14 ליולי 2010 הפר אותם בכך שעצר את רכבו במרחק של פחות מ-50 מטר מהבניין בו מתגוררת המתלוננת וזאת בניגוד לצו.

הסנגורית המלומדת יפה עשתה, לא ביקשה דחיה של הדיון כדי לצלם את החומר, עיינה בו ואכן אין המדובר בתיק עב כרס וחולקת היא על הראיות לכאורה וטענותיה עמה.

עיינתי עיין היטב בחומר החקירה וכן מאחר וההחלטות של ביהמ"ש לא היו ברורות, מצאתי לחובה באמצעות מערכת המחשוב החדשה שלנו להוציא את הבקשה על נספחיה ופרוטוקולי דיונים ברורים וקריאים שבהם מדובר.

הנה כי כן, עולה כי מדובר בבקשה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה המתלוננת היא המבקשת שם, כנגד המשיב, למניעת הטרדה מאיימת עוד ביום 6/6/2010. נימוקי הבקשה מדברים בעד עצמם.

לבקשה צורף אף ספח שסומן 1 ובו פרטה את טעמי בקשתה.

בו ביום קיימה חברתי השופטת סבין כהן דיון במעמד צד אחד לאחר ששמעה את המבקשת נעתרה לבקשה, ניתן צו במעמד צד אחד על 4 איסורים שהוטלו על המשיב, להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליה, לבלוש אחריה, לארוב לה ולהתחקות אחר תנועותיה או לפגוע בפרטיותה, ליצור איתה כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, להימצא במרחק של פחות מ-500 מטר מדירת המבקשת רח' מונטיפיורי 1/15 אשקלון וכן ממקום עבודתה במרפאת השן ברח' הפלמ"ח 72 אשקלון. כמצוות החוק קבעה הדיון במעמד הצדדים ליום 6/6/2010. אותו יום שמעה את שני הצדדים מכאן ומכאן, בהסכמת הצדדים ניתן צו הדדי בו, בין היתר, נאסר על המבקשת להטריד את המשיב וכן להימצא במרחק של 50 מטר מביתו שבגבעת ציון וכן נאסר על המבקשת להימצא במרחק של 10 מטר מהבית של משפחת טפרברג ברח' צבי סגל.

כמו כן מצאה שנאסר עליו להיכנס לבניין בו מתגוררת המבקשת או להימצא במרחק של 50 מטר מהבניין, אלא אם כן המשיב נוסע ברכב ללא כל עצירה בסמוך לבניין.

כמו כן נאסר על המשיב להימצא במרחק של 25 מטר ממקום עבודתה של המבקשת.

ביום 15/7/2010 הגישה המבקשת שם בקשה להחמיר את האיסורים, בין היתר, כתבה כי המשיב מזלזל בהחלטת ביהמ"ש ובמשטרה, אף צרפה צילומי תלונות שהגישה. כב' השופט סבין בהחלטתה באותו יום כתבה כי הטענות בעניין הפרת הצו הינן עניין לטיפול משטרת ישראל והמבקשת אכן נקטה הליך בעניין זה.

הנה כי כן, בהחלט ניתן להבין את התערבותה של משטרת ישראל כאן, חובתה היתה לעשות כדבר הזה.

עיינתי בחומר החקירה ואין בידי לקבל את טענות הסנגורית המלומדת שאין כאן ראיות לכאורה. לעניות דעתי הדבר איננו מעלה או מוריד שאת התמונות לא צילמה משטרת ישראל. התמונות לא תפסלנה בשל כך. משטרת ישראל איננה מסוגלת לצלם בכל מקום, בכל רגע כל ארוע ואין כל פסול בכך שהמתלוננת מצלמת תמונות ומביאה אותן למשטרה. כמובן שאם הסנגורית תוכיח במשפט כי המתלוננת חס וחלילה זייפה את התמונות והעלילה עלילות על המשיב, תפתח נגדה חקירה פלילית אולם לא מצאתי שכך פני הדברים. נהפוך הוא, מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה כי רכבו של המשיב אמנם חנה בחניה פנימית סמוך למבנה בו מתגוררת המתלוננת באופן כזה שהרכב חונה, עוצר והוא לא באמצע נסיעה, חזיתו צמודה לגדר חיה ולגדר אבנים מבטון, שהוא וודאי לא התכוון להפילם ולחצותם. הדבר עדיין טעון בדיקה והוכחה אולם על פי תרשומות בתיק המדובר במרחק שהוערך בפחות מ-50 מטר ועל כך יש ראיות לכאורה.

הטענה כי המשיב לא יצר קשר עם המתלוננת ולא הגיע לביתה או למדרגות ביתה או שלח לה הודעות SMS אינן מעלות דבר ולא מאשימים אותו בעניין זה, ולכן הוא לא יכול להתגונן בטענה שלא עשה מה שלא מאשימים אותו. נאשם צריך להתגונן רק מפני מה שהוא מואשם.

גרסתה של המתלוננת איננה עומדת בגפה, שגם בה היה די, יש לה כאמור תימוכין בצילומים, גם בעדות חברה שמסר עדות על מה שראה במישרין במו עיניו.

גרסת המשיב בעייתית. בתחילה טען שאין לו מה להגיד, הוא לא יודע מה לדבר, טען כי לא הגיע סמוך לביתה וכי זה 50 מטר מהבית. כאשר נדרש לשאלה מה יש לו לומר לטענותיה, השיב "שקר וכזב".

אשר על כן, בנסיבות הענין אני קובע שיש כאן ראיות לכאורה הנדרשות לשלב של הדיון על פי הלכת "זאדה" שהמשיב עבר לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, למרות שמשום מה הדבר לא נכתב במפורש בבקשה אני סבור שיש כאן עילת מעצר שכן חייבים להגן על שלומה ובטחונה של המתלוננת ואם המשיב איננו מכבד לכאורה צוים של בימ"ש וודאי הדבר מצביע על מסוכנותו. עדיין אינני יכול להתעלם מהעובדה שאין למשיב עבר פלילי, שהצו המקורי שניתן במעמד צד אחד ל-500 מטר צומצם ל-50 מטר ואף ניתן צו הדדי בהסכמה.

בנסיבות אלו, אני סבור שאין הכרח לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה, יחד עם זאת, יש לשחררו בתנאים ובבטוחות כאלה שיבטיחו את שלומה ובטחונה של המתלוננת וכאלו שיבטיחו שלא יחזור להפר תנאים של בימ"ש.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.