מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

אין מחלוקת לראיות לכאורה וכך גם לא לעילת המעצר.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות גניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), זיוף בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק [ריבוי עבירות], שימוש במסמך מזויף- עבירה לפי סעיף 420 לחוק [ריבוי עבירות], קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק [ריבוי עבירות], איסור הלבנת הון- עבירה לפי סעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, איסור עשיית פעולה ברכוש אסור- עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 והמשתמש במרמה עורמה ותחבולה- 3 עבירות על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961.

כתב האישום מגולל סיפורה של עבירת גניבה אשר בוצעה בשנים 2008-2009 ו2011-2013.

המשיב גנב שיקים- בדרך לא ידועה- אשר נשלחו על ידי חברות שונות לספקים שונים. המשיב זייף את השיקים וקיבל את תמורתם במרמה. לצורך זה, גרד המשיב את שם המוטב, הדפיס על השיק את שם איש הקש ורשם את פרטי איש הקש ופרטי חשבונו על גב השיק. בחלק מהשיקים שינה המשיב את סכום השיק. יתר הפרטים אינם צריכים להחלטה זו.

הסכום הכולל של השיקים שנגנבו עמד על כ-3 מיליון שקל. בחלק מהמקרים לא עלה בידי המשיב לפרוע את השיקים עקב חשד פקידי הבנקים.

התמורה שהתקבלה לכיסו של המשיב עמדה על כ-2 מיליון שקל.

הנסיבות המחמירות מתבטאות בתחכום הגניבה, הזיוף, השימוש באנשי קש, ריבוי המקרים והמתלוננים, משך הזמן בה בוצעה ההונאה והסכום המשמעותי אותו קיבל המשיב במרמה.

מכאן ואילך מונה כתב האישום את המעשים ברכוש אסור, אי דיווח למס הכנסה ועוד.

כאמור לעיל, לא הייתה מחלוקת לראיות ולעילת המעצר.

המשיב, בן 45, אשר לחובתו שתי הרשעות על פי פקודת מס הכנסה.

תסקיר מעצר אשר הוגש בעניינו מסבר את העין באשר לנסיבותיו האישיות ולתפקודו הנורמטיבי במשך שנים רבות. מעת לעת, נקלעו עסקיו לקשיים ובשלב מסוים הוא הוכרז כפושט רגל. מצבו הבריאותי אינו שפיר ואשתו סובלת ממחלת טרשת נפוצה, אך בבד בבד ובשל המצוקה הכלכלית, החלה לעבוד. המשיב הסביר את עבירות המס שביצע בשנים 2008-2009 כחלק מאי היציבות שאייפנה את קריסת העסק שניהל אותה עת.

המשיב טרח להחזיר חובות ולצורך זה נמכרו נכסים רבים של בני המשפחה ובהם נכסים של הוריו. לגופו של עניין, הכחיש המשיב את המיוחס לו בכתב האישום.

לשיטת קצינת המבחן, קיים סיכון במצבו של המשיב משום שהגם שנעצר בראשונה בשנת 2009, לדבריו, המשיך בהתנהלות בעייתית. נראה כי הוא אינו מודע להתנהלות זו.

קצינת המבחן אינה שוללת סיכון להישנות העבירות. עם זאת, ולאחר התלבטות, היא הגיעה לכלל המסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופה בפיקוח הוריו ואשתו, מהם התרשמה כי מדובר באנשים "אחראים, רציניים, המנהלים חייהם באופן תקין ואמין". קצינת המבחן סבורה כי יעלה בידיהם להטיל ספק באינפורמציה שהמשיב מוסר להם מאז מעצרו. הם יוכלו לפקח עליו בצורה ערנית, חשדנית ויעילה, ולצורך זה יפקחו על שיחות הטלפון שיערוך, על הגישה לאמצעי התקשורת השונים ועל הקשרים העיסקיים והחברתיים.

דיון

אודה כי התלבטתי כהנה וכהנה באשר ייעשה במשיב.

בכף החובה יש לשקול הנתונים הבאים:

א.הדרך בה בוצעה גניבת השיקים נותרה עלומה.