מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף שפקע ב-10/04/09 וללא ביטוח.

על פי כתב האישום, בתאריך 12/01/09 נשפט הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה ברמלה בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ונדון בנוכחותו, בין היתר, לפסילה בפועל למשך 6 חודשים.

בתאריך 08/07/09 נתפס הנאשם נוהג ברכב פרטי בכביש 40, ביודעו כי הוא נוהג בזמן פסילה.

לנאשם רישיון נהיגה משנת 93' ולחובתו כבר צבר 107 הרשעות קודמות, מהן מהירות מופרזת (ה"ק רבות), שימוש בטלפון סלולרי (ה"ק רבות), נהיגה באור אדום, אי ציות לתמרור ב-6, ב-37, ת.ד. וכאמור נהיגה בזמן פסילה.

היינו, עברו התעבורתי מכביד הן מבחינת כמות ההרשעות קודמות הרבה והן מבחינת חומרתן.

יצויין, כי בגין עבירה אחרונה של נהיגה בזמן פסילה, חס בית במשפט על הנאשם, לא גזר עליו מאסר בפועל, אלא הסתפק בעונש מרתיע של מאסר מותנה למשך 7 חודשים.

מאסר זה, הינו עתה בר הפעלה.

העבירות, שבהן הורשע הנאשם, הינן חמורות באופיין, ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובהכרעה שיפוטית.

ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם חפץ להיטיב דרכיו, לשקם את חייו ולחזור לחיים נורמטיביים והנאשם חזר על טענה זו בדיון שהתקיים בפניי.

לפיכך, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.

בתסקיר מיום 27/04/10, סקרה קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם, התייחסותו לעבירות נשוא התיק הנדון וציינה התרשמותה כי: "מאסר בפועל בעיתוי הנוכחי, עלול להעמיק את ההידרדרות הרגשית והכלכלית בה נמצא שלום כיום".

לפיכך, המליצה להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. קצינת המבחן ציינה כי שקלה העמדת הנאשם בפיקוח, אולם הוא שלל נזקקות טיפולית.

בתסקיר משלים מיום 06/05/10, שנערך על סמך שיחה טלפונית, ציינה קצינת המבחן כי התרשמה ששיחות יסייעו לנאשם ונראה כי הוא מחוייב לתהליך של שינוי.

כבר נפסק, כי העונש הראוי בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

זו הדרך היחידה למנוע מעשית הישנות עבירה זו.

מאסר בעבודות שירות אינו נותן מענה לענישה הולמת לעבירה זו.

(ר' ע"פ 07-08-3129, נסיראת נ. מדינת ישראל, בימה"ש המחוזי מחוז מרכז מפי כב' השופטת נ. אהד).

כאמור, על אף המאסר המותנה שהיה כחרב על צווארו של הנאשם, מאסר לתקופה שלא ניתן להמירה בעבודות שירות, שב הנאשם ונהג פעם נוספת בזמן פסילה, בעודו מרצה עבודות שירות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

נראה כי הנאשם פירש את ההקלה בעונשו בגזר הדין שניתן בתיק פל 183/07 ואת ידו המושטת של בית המשפט שלא כהלכה וכאוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק.