מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות בעבירות של:

תקיפת בת זוג – עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין);

והיזק לרכוש במזיד – עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

על נסיבות המקרה עמדתי בהרחבה בהכרעת הדין המפורטת שניתנה.

בקליפת אגוז יצויין כי על פי ממצאי הכרעת הדין בתאריך 20.05.13 בסמוך לשעה 18:00 בביתם שבנס ציונה, תקף הנאשם את אישתו הגב' תמר כהן (להלן: המתלוננת), בכך שדחף אותה, השליך עליה כריות ספה אשר פגעו בה ומשך בידיה באופן מכאיב, בעודו צועק לעברה "זונה בת זונה".

בהמשך הזיק הנאשם לרכוש במזיד בכך שעקר את סורג חלון חדר השינה בבית, וכן חולל אי סדר רב בבית, מסמר את דלת חדר השינה שלו והשליך חפצים אל מחוץ לבית.

טיעוני הצדדים בתמצית

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת מעשיו של הנאשם, מעשים אשר היה בהם כדי תקיפתה הפיזית של המתלוננת, גידופה בביטויים מבזים וזריעת הרס בבית.

בטיעוניה הדגישה את הפגיעה הקשה בתחושת בטחונה הנפשי והגופני של המתלוננת.

בהקשר זה הדגישה כי לא בכדי החמירו המחוקק והפסיקה את העונשים המוטלים על מי שמפעיל אלימות בתוך התא המשפחתי, זאת במטרה להוקיע את התופעה הקשה אשר מושתתת על הפגיעה בקדושת המשפחה ועל הפגיעה בבטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה.

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל 4 הרשעות קודמות בשורה ארוכה של עבירות על חוק התכנון והבניה, עבירות אלימות, עבירות כנגד עובדי ציבור, הסגת גבול פלילית ומספר רב של עבירות הפרת הוראה חוקית.

עוד הדגישה ב"כ המאשימה את בחירתו של הנאשם לנהל הליך הוכחות, ואת העובדה כי לא נטל, בשום שלב שהוא, כל אחריות למעשיו, וכי גם בעת הזו נקל להתרשם כי לא מבין ולא מפנים את הפסול שבמעשיו.

מכל האמור עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-9 חודשים ולצידו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם מנגד, ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולהסתפק בעניינו בענישה מתונה באופן יחסי.

בדבריה הדגישה כי העבירות המיוחסות לנאשם מצויות על הרף הנמוך של עבירות האלימות.

טענה כי אין להתעלם מהעובדה כי לאירוע נשוא כתב האישום קדמה התנהגות פרובוקטיבית ומתגרה מצד המתלוננת.

לדבריה למתלוננת היה חלק משמעותי ומכריע בהתפתחות הארוע. היא שגרמה מלכתחילה לויכוח, ובהמשך גם היא נקטה אלימות כלפי הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקשה כי בעת גזירת עונשו של הנאשם תלקח בחשבון העובדה כי הינו עצור בתנאים קשים, מזה תקופה ממושכת מאוד, וזאת אך ורק בשל העדרה של חלופה ראויה בעניינו.

בעניין זה הוסיפה כי בני משפחתו המורחבת של הנאשם נרתמו על מנת לסייע לו לאחר שחרורו ממאסר ולדאוג לו לדיור חלופי בריחוק מהמתלוננת וממקום מגוריה.