מדינת ישראל נ' כהן ואח'

גזר דין

במסגרת הסדר טיעון, הורשעו שני הנאשמים ביום 11.7.12 בכתב אישום מתוקן. כל אחד מהם הורשע בעבירות הבאות:

א.גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977;

ב.סיוע לגניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב (א) בצירוף סעיף 31 לחוק הנ"ל;

לפי האישום הראשון, ביום 28.11.11 ביקש הנאשם 1 את סיועו של הנאשם 2 בגניבתו של קטנוע השייך לנועם כהן שהשאיר את מפתח הקטנוע במתג ההתנעה והשניים גנבו את הקטנוע בצוותא.

לפי האישום השני, ביום 30.11.11 סייע הנאשם 1 לאחר לגנוב קטנוע השייך לדוד מגידו, בכך שפנה לאותו אחר והציע לו לגנוב את הקטנוע ממקום חנייתו ואכן הגניבה בוצעה.

לפי האישום הרביעי, ביום 26.12.11 סייע הנאשם 2 לאחר לגנוב קטנוע השייך לירון דניאל, בכך שהגיע למקום וסייע לאחר בביצוע הגניבה.

נסיבות העבירות – מתחמי הענישה:

כל אחד מהנאשמים גנב קטנוע בצוותא עם חברו, וכן סייע ל"אחר" לגנוב קטנוע נוסף. לפיכך, אף שמדובר בשלושה קטנועים שונים, ניתן לקבוע את מתחמי העונש באופן זהה לכל נאשם.

הערך החברתי המוגן בעבירות גניבת הרכב הינו הגנת הרכוש, לנוכח הסיכונים המיוחדים לרכב:

מחד גיסא, מדובר ברכוש יקר-ערך, ואפילו מדובר בקטנוע ולא במכונית פאר; מאידך גיסא, רכוש יקר זה נטוש-למעשה הרחק מעיני בעליו במרבית שעות היממה, פיתוי ושלל לגנבים. לכך יש להוסיף גם את הקושי הרב בחשיפת העבריינים ואיתור הרכב שנגנב. אין תימא אפוא שגניבות כלי רכב, מכל סוג, הפכו לנפוצות מאוד ועד כדי היותן מכת מדינה, באופן שגרם להתגייסות המחוקק לקביעת עונשים ייחודיים לעבירות ברכב, חמורים הרבה יותר מהעונשים הצמודים לעבירות המקבילות המתייחסות לכל רכוש אחר. בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, תרמו את חלקם בהתייחסות עונשית מחמירה לעבירות אלו [ראו ע"פ 5128/97, 344/98 עלא מנסור נ' מ.י. (2008); ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (2006); רע"פ 10116/06 כהן נ' מ.י. (2006); רע"פ 2366/10 ג'אבלי נ' מ.י. (2010)].

במקרה דנן, כאשר כל אחד מהנאשמים גנב קטנוע וסייע לגניבת קטנוע אחר, גדולה מידת הפגיעה בערך מוגן זה. אינני סבור, שדינו של גונב קטנוע צריך בהכרח להיות קל יותר מדינו של גונב מכונית:

לעתים, רכישת קטנוע היא פרי מאמץ קשה לבעליו, כפי שרכישת מכונית קשה לאחר שגורלו הכלכלי שפר יותר.

ובאשר לנזקים הקונקרטיים:

למתלונן כהן (אישום ראשון) לא הושב הקטנוע, למתלונן מגידו (אישום שני) הושב הקטנוע שאותר על-ידי המשטרה, ולא הובאו ראיות לעניין השבת הקטנוע למתלונן דניאל (אישום רביעי) ולפיכך אני קובע כי לא הושב לבעליו.

אני קובע אפוא כי מתחם הענישה לגבי כל אירוע של גניבת קטנוע, לרבות סיוע לגניבתו, נע בין מאסר על-תנאי ועד שמונה חודשי מאסר.

נסיבות הנאשם 1 – קביעת העונש במתחם:

הנאשם 1 יליד 1983, נשוי, אב לילד בן שנתיים ואשתו צפויה ללדת שוב בקרוב.

לחובת הנאשם קביעה ללא הרשעה מנעוריו בגין עבירת תקיפה וכן הרשעה בעבירות רכב, סיחטה באיומים ועוד בגין עבירות שביצע בשנת 2004 ובגינן נדון למאסר בפועל בן שנה.

התסקיר שהתקבל בעניינו מגלה כי מוצא הנאשם מרקע קשה ביותר הנותן בו אותותיו עד היום, בין היתר בדמות גמגום. למרות נקודת פתיחה קשה, ולמעט ההסתבכות החמורה עם החוק בשנת 2004, הצליח הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי ועבד לאורך השנים. כיום עובד הנאשם כשליח ומעסיקו התייצב בבית המשפט ודיבר רבות בשבחו. שירות המבחן מצא שהעבירות בוצעו על רקע מחסור כלכלי בו היתה המשפחה נתונה.