מדינת ישראל נ' ישראל(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת סחר בסם.

ברקע הדברים, חשוד המשיב כמי שסחר בסם מסוכן מסוג חשיש בכך שמכר לשוטר אצבע חשיש במשקל 1.82 גרם נטו תמורת 200 ₪ וזאת ביום 17.8.11.

בפתח הדיון הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

ב"כ המשיב טענה כי השוטר הדיח את המשיב לבצע את העבירה והראיה לכך הינה שבניגוד למקרים אחרים, המשטרה לא המשיכה לנסות לעשות עסקאות נוספות עם המשיב, אלא עצרה אותו במקום.

איני סבור שבטיעון זה יש ממש ובוודאי לא לתיק המעצר וספק אם לתיק העיקרי.

בהתאם להלכה הפסוקה כאשר עסקינן בעבירות סמים, הכלל הינו מעצר עד לתום ההליכים. ישנם לכלל זה חריגים למשל כאשר מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי או בנסיבות מיוחדות.

בענייננו, מדובר במשיב בעל עבר פלילי מכביד ביותר הכולל 12 מאסרים.

כעולה ממסך שהוצג לעיוני המשיב שוחרר ברישיון ביום 11.2.11.

במאמר מוסגר אציין כי לא הובאו בפניי נתונים אודות השחרור המוקדם אולם סביר להניח כי אם המשיב אינו מצוי ברישיון היום, סיים הוא את תקופת מאסרו המלא לפני זמן קצר ביותר.

נטען בפניי כי המשיב מצוי בשיקום, עובד והציג 7 תלושי שכר והוא מצוי בקשר בפיקוח הרשות לשיקום האסיר.

איני סבור כי בנתונים אלו, מדובר בנסיבות כה יוצאות דופן לחריגה מהכלל בעבירות סמים.

התבקשתי לבחון חלופה של מעצר בית מלא, המצויה בעיר באר שבע במרחק 20 דקות הליכה מביתו של המשיב.

מדובר בחלופה שעל פניה אינה יכולה לאיין את המסוכנות המשתקפת ממעשי המשיב.

כידוע על ביהמ"ש לבחון בשאלת החלופה, בין היתר את המעשה והעושה.

כפי שציינתי לעיל, אין מדובר באדם צעיר, עברו הפלילי של המשיב מכביד ורק לאחרונה סיים ריצוי מאסר.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש לשקול את החריג לכלל ולפיו דינו של מי שלכאורה עבר עבירות סמים, מעצר עד תום ההליכים.

לפיכך אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"א, 24/08/2011 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט