מדינת ישראל נ' ירמיה

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 12.5.11, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, עת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 16.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ שרעבי מלכיאל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 12.5.11, בסמוך לשעה 10:05, נהג הנאשם ברכב בהרצליה, ברחוב קרן היסוד, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב המרגנית, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא אוחז בידו הימנית טלפון נייד אל מול פניו.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא השתמשתי בטלפון. יש לי דיבורית".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך לא אחז בטלפון בידו. לטענתו, ברכב מותקנת דיבורית קבועה והטלפון הנייד שהיה ברשותו היה מונח בין המושבים ברכב. הנאשם הודה כי לא אחז את ההגה בשתי ידיו וטען כי הוא נוהג באופן קבע כאשר ידו האחת מונחת על משענת ברכב.

לאור דבריו,טענה ב"כ המאשימה כי יש להרשיעו לחילופן בעבירה על תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, שעניינה אי אחיזת הגה בשתי ידיים.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין את מהלך נסיעתו של הנאשם, את מיקומו ביחס לרכב הנאשם ופירט את אופן אחיזת הנאשם בטלפון הנייד.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם הייתה לקונית ביותר ולמעשה, למעט הטענה כי לא אחז בטלפון בידו, לא הציג הנאשם גרסה סדורה ועניינית בפני בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ב , 16 פברואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: